עם שבעה אלבומים שיצאו, מאות שירים שנכתבו, ועשור מוצלח מאוד בתעשיית מוזיקת הפופ, האם אד שירן מתחיל לאבד גובה? האלבום שונה מאלבומיו הקודמים. המוסיקה בגוון אחיד מאוד. התחושה חמימה, גם אם אחדים מהשירים משדרים דכדוך.
לאורך "וריאציות סתיו", שירן חוקר מקומות שהמוזיקה שלא התעמק בהם קודם לכן, כשבעיות בריאות הנפש נמצאות בחזית התקליט. כאמן וכאדם, זהו ללא ספק צעד אמיץ . קחו למשל את השיר “Amazing,” עם שורות כמו "אני מטביע את השתיקה שלי, נבוך מהבושה של זה / אבל כל מה שהוא עושה זה להגביר את הכאב." אלו לא מילים קלות, למעשה הן מדברות על נושאים רציניים חדשים בדיסקוגרפיה של שירן. ועדיין, שירן והמפיק שלו בוחרים לשלב את זה עם לולאת אקורד כיפית לפסנתר וקצב קופצני. לפעמים ניגוד כזה עובד, אבל כאן המוזיקה הקצבית פוגעת בעומק הטקסט. גם שירים אחרים באלבום סובלים מתחושה של ניתוק לא הגיוני בין הצליל והנושא שלהם, מתוך רצון ליצור משהו קליט. “Magical”, השיר הראשון באלבום, שיר אהבה רך .הוא שיר של שלושה משפטים, עם שמונה שורות כל אחת, שבארבע מהן שירן שר "האם ככה זה מרגיש להיות מאוהב? / זה קסום, זה קסום" זה אולי נכון, אבל אלו מילים חסרות השראה, מחוברות לריף גיטרה אקוסטית שלא משתנה ולצליל תופים שגרתי.
השיר "Punchline" ("שורת מחץ"), כנראה השיר הכי טוב באלבום, נותן איזושהי הבטחה לעתידו של שירן. גוון הגיטרה הקודר תואם את התוכן הכבד של השיר, שכולו מוביל לסיום מרהיב. סופו של השיר מנוגן בגיטרה חשמלית עוצמתית, תופים עוצמתיים ושירה מהממת של הזמר עצמו.
לשירן מגיע קרדיט על דברים רבים באלבום הזה: על ההוצאה העצמאית הראשונה שלו בלייבל משלו, על התעמקותו במאבקי בריאות הנפש שהוא לא עסק בהם בעבר. יש תחושה שהוא באמת רצה לשחרר מוזיקה לשמה. אבל בסופו של דבר, ב"וריאציות סתיו" יש מעט חדש, ומעט מיוחד, ועדיין הוא אלבום טוב.
*** אד שירן: "בסתיו שעבר, גיליתי שהחברים שלי ואני עוברים כל כך הרבה שינויים בחיים. אחרי חום הקיץ, הכל נרגע, התיישב, התפרק, עלה על הראש או התפוצץ", אומר אד שירן. עברתי תקופה קשה בתחילת השנה שעברה. כתיבת שירים עזרה לי להבין את הרגשות שלי ולהשלים עם מה שקורה, וכשנודע לי על מה שעבר על חברים שלי, כתבתי שירים, חלקם מנקודת המבט שלהם. ,רציתי לתעד איך הם ואני ראינו את העולם באותה תקופה. היו שיאים של התאהבות וחברות חדשה בין שפל של שברון לב, דיכאון, בדידות ובלבול".
"אבי ואחי סיפרו לי על מלחין בשם אלגר, שהלחין את 'וריאציות אניגמה', כאשר כל אחת מ-14 היצירות הייתה על חבר אחר שלו. זה מה שנתן לי השראה לעשות את האלבום הזה. כשהקלטתי Subtract עם אהרון דסנר, חברנו מיד. כתבנו והקלטנו ללא הפסקה והאלבום הזה נולד מתוך השותפות הזו. אני מרגיש שהוא תפס את תחושת הסתיו בצורה כל כך נפלאה".
