אהרן רזאל ודוד דאור שמע ישראל

אהרן רזאל ודוד ד'אור שמע ישראל

מה שחשקה נפשו של רזאל להשיג כאשר צירף את ד'אור לדואט היפהפה - להסתיר את העינים ולפתוח את הלב.

מילים ולחן: אהרן רזאל עִבודים, תִּזמורים, והפקה מוסיקלית: דוד איכילביץ
4/5

אהרן רזאל ודוד ד’אור נותנים קולם יחד כדי להשמיע את הצהרת האמונה הבסיסית ביותר –  "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד". מה יום מיומיים? את המאמין אינך צריך לשכנע. זו הווייתו השרירה והקיימת, אקטואלית ורלוונטית 24/7 בטח כאשר נחה עליו רוח השכינה. המשפט הדומיננטי בתפילה של רזאל הוא: "וברדת ליל כוכב, הסתרת את פניך, כִּסיתי עינַי בתפִלה". 
בהיותי חילוני מוחלט, אני סקרן לדעת פשר כיסוי העינים בעת אמירת "שמע ישראל". ההסבר השגרתי: בכדי לשמור על ריכוז מחשבתי, עוצמים את העיניים ומכסים אותן, וכך איננו רואים דברים שעלולים להסיח את דעתנו. לפי רזאל: "הגעת לרגע שיא בתפילה וזה הזמן להביט פנימה, כמו הרגע שמכסים את פני הכלה לפני החופה. הקשר הוא כל כך עמוק ופנימי שאתה  מבקש ורוצה להתייחד עם הנשמה בלי המציאות החיצונית של העולם". למעשה – היינו הך.
אודה: "שמע ישראל" זר לי, אבל כשאני שומע את המנגינה והקולות, אני מאמין להם. תן לרגש ליצור הוויה מוסיקלית חזקה ממילים.  אין כאן מה להסתיר. יש לפתוח עיניים, אוזניים. עוצמתם אינה מסתירה, היא חושפת ופותחת את הלב. זה מה שחשקה נפשו של רזאל להשיג כאשר צירף את ד'אור לדואט היפהפה – להסתיר את העיניים ולפתוח את הלב. הוא נפתח.

אהרן רזאל ודוד דאור שמע ישראל

כשהנר כבה פתאֹם, נשארתי עם כוכב/ ורוח, בִּשר את בֹּא הסתיו.
העיר סגרה דלתה, ואין יוצא אין בא/ ואני הנני מולך.
לא אשכח אותם ימים, הרגשתי כה לבד/ אך עִמדי, כמה שאז היית!
וברדת ליל כוכב, הסתרת את פניך, כִּסיתי עינַי בתפִלה
שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.
ואוהב אותך תמיד, בכל נימי נפשי, לך לִבי בך חשקי.
גם בדרך, בלכתי ובחדרי ביתי, חותם שמתיך על לִבי.
לא אשכח אותם ימים, הרגשתי כה לבד,/ אך עִמדי, כמה שאז היית!
וברדת ליל כוכב, הסתרת את פניך, כִּסיתי עינַי בתפִלה
שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.

אהרן רזאל פייסבוק

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן