אלקטרוניקה זה שם המשחק. יוצרים צעירים מאוהבים בצעצועים המאפשרים להקליט בחדר הפרטי. הגחמות המוסיקליות מצטיינות בקרירות. תן לדמיון ללכת במקומך. הנקודה היא שהדובר בשיר לא נתן. הוא הניח את מה שקרה בו  (בדמיון). הפואטיקה שהתבשלה במוחם הקודח של אור אדרי את טל אברהם קיבלה דרייב של מוסיקת דיסקו.
אור אדרי המוכרת מהאלבום "ריו" עם זואי פולנסקי, יוצאת מיומרה של לייצר את "אווירת הדמיון".  הטקסט מנסה לפגוש את הקצב והקולות, אבל נשאר על הנייר. אני בעד יומרה שיש לה אופק אומנותי. התוצאה כאן רופפת. יותר דאנס אפלולי מאשר שיר שמבשר על יצירה אינטגרטיבית.

**** אור אדרי, ילידת ערד, חיה ופועלת בעשור האחרון בתל אביב כנגנית בס  וכמפיקה מוסיקאלית. היא משתפת פעולה עם מוסיקאים ונגנים כרם אוריון, אביב מארק, אסף שריג ובשנה האחרונה הוציאה את “מכונת הזמן של הלב”, אלבום הבכורה של “ריו” – הרכב הדרים פופ שהקימה עם המוזיקאית זואי פולנסקי. השתיים שיתפו פעולה עם שלמה ארצי בשלושה שירים ."מתוך אלבומו האחרון “קצפת".
לאחרונה זכתה אדרי לחמם את הלהקת האינדי-רוק האמריקאית הוותיקה Grandaddy במועדון הבארבי, עם ההרכב שבנתה לכבוד מופע הבכורה, הכולל את שי ברוך – תופים, מיכה הרשליקביץ – גיטרות, ניל קלמן – סקסופון, ונעה איילי – צ'לו. השיר הנ"ל נכלל באלבום  החדש ״כידוד״, שאורהקליטה באולפן ביתי עם ציוד וכלי נגינה אלקטרוניים אנאלוגיים. זהו האולפן שבו הוקלט בו גם ״מכונת הזמן של הלב״ של ריו.   
גלגל החמה יורד העיר נדלקת / כמו מטבע במעונת משחק / עשן רך מטייל לו בחדר ואני מוטל / כי אני כבר הנחתי את מה שקרה בדמיון / ועגלתי פינות בצורת משחקים של מקום 
דלת נפתחת חיוך, מהלכת / מגיפה את התריסים / אור נכבה ויד מלטפת / הלילה את ואני יודעים 
כי אני כבר הנחתי את מה שקרה בדמיון / ועגלתי פינות בצורת משחקים של מקום