זה אינו שיר חתונה. זה שיר טרום חתונה. להודות שהוא אוהב את ההורים שלה – חלק מההסכמה להיות איתה For Ever. ההורים הם חלק מעיסקת חבילה. לפי השיר – זו עיסקת אהבה טוטאלית. אוהב אצלה הכל. רוצה אותה בתוך הלב שלו.  אומר לה: "חיים שלי כפרה תביאי לי את הגיטרה". מה הבעיה?  אם כבר משחק אותה גבר (אמיתי), מה אתה מתעצל לקום ולקחת בעצמך את הגיטרה. תקום ותיקח אותה. אם זה מסמן משהו, אז ה"חיים שלו" לא יכולה להיות לגמרי רגועה. עוד בעיה: למה לשיר שירים של עומר, כשאתה יכול לשיר שירים של עצמך? עומר יותר מדליק מאושר?
תשאלו בצדק – למה אתה לא מדלג על השיר הזה? אושר הרי יפסח עליך. אתה לא בראש לו, והוא לא בראש שלך. התשובה  פשוטה: אושר כהן מייצג עדיין ז'אנר של הקלות הלא אומנתית המיינסטרימית, שלא מנסה לצאת מהמעגל המוכר של שירי החנפה עם  "כפרה" ו"מאמי". הוא צודק בדבר אחד: המבקר לא ימנע את חמשת מיליון הצפיות שהשיר יקבל. הוא צודק בדבר שני: תקליטני החתונות יהפכו את השיר הזה לשיר מבעיר שמחה. אז מה אם אומר שרדידות הטקסט נוגעת ברצפה, שהמוסיקה היא לעיסת קלישאה שחוקה. אני ממש לא מעניין את אושר כהן. אגב, אם אני בכל זאת מעניין – אז  הביקורת השתלמה.

אושר כהן שירים של עומר בימוי ותסריט: רז ממי

אני אוהב את החיים שלי איתך/ אני אוהב/ אני אוהב את ההורים שלך/ אותם אני אוהב
אני אוהב את החברות שלך/ גם אם הן לא אותי
אני אוהב את זה שאת קוראת לי גבר אמיתי/ אני רוצה אותך אצלי בתוך הלב
אני רוצה/ יש טיל חזק עכשיו נטוס/ אני ואת עד הקצה של אילת/ כי אני ואת עדיין לא עשירים
חיים שלי כפרה/ תביאי את הגיטרה/ לא מתבייש הלילה/ כוכבים יש רק למעלה
אנגן לך עד הבוקר/ ונשיר שירים של עומר/ כי אני אוהב את החיים שלי איתך

אני לא מכיר את הריקוד שלך/ אבל אני רוקד/ לא משנה כמה עמוק אצלך בים
אני עומד/ לשבת ככה עד הבוקר/ עם הלב שלך אצלי/אני צוחק על כל מי שאמר
שלא תהיי שלי

חיים שלי כפרה/ תביאי את הגיטרה/ לא מתבייש הלילה/ כוכבים יש רק למעלה
אנגן לך עד הבוקר/ נשיר שירים של עומר/ כי אני אוהב את החיים שלי איתך
חיים שלי כפרה/ תביאי את הגיטרה/ לא מתבייש הלילה/ כוכבים יש רק למעלה
אנגן לך עד הבוקר/ נשיר שירים של עומר