אייל גולן לא כותב את שיריו, אבל הוא יודע מה לדרוש  ממי שכותב לו אותם. גם השיר הזה מותאם ככפפה למידותיו. תנאי ראשון: תן לרגש לרוץ לפניך, והשיר הזה ממש מתחנן שזה יקרה. סוג של שיר ערש. אבא הזמר חוזר אחרי ההופעה לנגן ולשיר לילדו. מתרחשת אהבה גדולה בשעות הקטנות, "מחזיק לו תלב עם היד הקטנה" רוצה לנשום אותו, לנגב את הדמעות. תגידו: הכי קיטשי שבעולם, אבל בשירים שמכוונים מראש להמיס לבבות – בטח של הורים מאושרים המביטים בהתרגשות על עולליהם, אפשר להזיל ולנגב דמעות, ותן למוסיקה לנגן על הרגש.
אין כמו אייל גולן להפוך שיר כזה לסנטימנטלי ברמת מנעד קולו, השליטה בו, הסלסול המעודן, הפיכת התחושה לטונים גבוהים. אייל גולן לא ימציא את עצמו מחדש. מבחינתו – החדש עלול להזיק. הוא מקיף עצמו במקצועני פופ שיודעים בדיוק מה לספק לו בנוסחי הישן והטוב מבחינתו, וכאן תפרו לו לא רק לחן מצוין – גם עיבוד המתאים לקווי המתאר שלו  ונותן גם למילים להישמע בבהירות.

אייל גולן בשעות השקטות

בסוף זה אני ואתה כבר לילה אתה במיטה/ חוזר אחרי עוד הופעה לנגן לך שיר
בשעות השקטות החיוך הפנים הטובות/ כבר כמעט שהתחלתי לבכות אי אפשר להסביר
מחזיק לי תלב עם היד הקטנה/ כל שנייה איתך כמו ראשונה
כמה חיכיתי איך אני אוהב סתם להיות איתך

תחלום הכי חזק למרחקים תעוף עם הרוח/ תדע שאפשר כשאתה מאושר הכל פה רגוע
ואל תשמור יותר מדי בפנים זה יגיע ממך עד אלי/ אמן שיהיה לך טוב מעכשיו לעולם
בסוף זה אני ואתה אמת שנשארת פשוטה/ רציתי לנשום אותך קצת לנגן לך שיר
בשעות הקטנות על כל מה שתרצה להיות/ לנגב לך את הדמעות שרוצות להסתיר