הקפה שחור יותר (ממה?) כשהיא לא איתו. כותב שורות אלו דווקא אוהב את הקפה כשהוא שחור- שחור. אייל גולן ממשיך את סאגת המתקרבן הסובל מעזיבתה. רגע, רגע, הוא מוכן להודות שהיא צודקת (במה?), אבל מהו צדק לעומת הבדידות, מנסה המקונן לשכנע אותה. אם היא צודקת – איך לא חשב על כך בטרם עזיבתה עכשיו הוא מנסה לעבוד עליה באמתלה שלהישאר לבד יאפיל על צדקתה. זה אופייני לשירי האהבות הנכזבות בז'אנר הים תיכוני: הגבר השובניסט משתמש במיני מניפולציות כדי לשכנע אותה לחזור אליו.
צדק, כדאי להזכיר לגולן שצדק שווה ליושר, כנות, הגינות ואמת. מה עם כל אלה? למה שתחזור? חוץ מזה, לפי השיר, הבדידות כבר הפכה לאדישות, – אז מה הבעיה?
צל"ש למנגינת הבלדה. כתובה למהדרין. מתפתחת נפלא מלודית. מבנה פופ יעיל. שירת רגש מדויקת. נושם אותה בשירת נשמה. סלסול במינון, עיבוד שמעצים. כן, גולן מצליח להרים גם טקסט משורבט בזכות המנגינה הזו. הבחירות שלו כרגיל מתבססות בעיקר על התאמת המוסיקה למנעד הקולי והרגשי. איכות מילים אינה מרכיב הכרחי בנוסחת ההצלחה. הוא לא יחליף שום סוס מנצח.
בשבילך תמיד ארוץ אל תוך האש / תראי אותי אני הכי חזק שיש
אבל בסוף אני מבין / שגם סלעים הם נשברים/ אל מול הים
שומר פתקים ואת שומרת על הלב/ זוכר ימים שלא רצית להתקרב
והלילות הם לבנים / והקפה שחור יותר / שאת לא כאן
אולי בסוף ניצחת/ נכון את צודקת / ומה שווה לך כל הצדק בעולם
אם נשארת כאן לבד
פזמון: בין כל האנשים שבעולם / אני רציתי להיות שלך
תראי אותי נגמר לי האוויר / בדיוק שבאתי לנשום אותך
ואיך פתאום המציאות הפכה סיוט/ מאז שאת כבר לא שלי את לא איתי
ואת קצת אחרת
ובקלות יכולתי לאבד את זה/ מזל שיש לי חברים ליום כזה
לאט לאט נופלים דברים/ ומתחברים החלקים/ וזה מובן
אולי בסוף ניצחת
נכון את צודקת / מה שווה לך כל הצדק בעולם / אם נשארת כאן לבד
פזמון:
בין כל האנשים שבעולם / אני רציתי להיות שלך
תראי אותי נגמר לי האוויר / בדיוק שבאתי לנשום אותך
ואיך פתאום המציאות הפכה סיוט/ מאז שאת כבר לא שלי את לא איתי
ואת קצת אחרת
אני ברחתי מעצמי וגם ממך / כי לא השארת לי יותר ברירה
וכשחזרתי לא נתת להיכנס / אצלך בלב מסיבה סגורה
והבדידות מזמן הפכה לאדישות / מאז שאת כבר לא שלי את לא איתי
מתי את חוזרת..
עוד שואלים אותי עלייך לפעמים/ ואיך תמיד הכי קשה זה בחגים
