איך 'Chromakopia' החדש של טיילר דה קריאייטור, כבש את הבכורה הטובה ביותר לאלבום ראפ משנת 2024 אחרי חצי שבוע בלבד? טיילר דה קריאייטור (Tyler, the Creator) הוא אחד השמות הגדולים בהיפ הופ כבר כמעט עשור וחצי, אבל הביצועים המסחריים שלו עדיין במגמת עלייה. הוא עמד בראש מצעד האלבומים של Billboard 200 עם שני האלבומים האחרונים שלו (IGOR של 2019 ו-Call Me If You Get Lost מ-2021), ועכשיו הוא מגיע לשלישי עם Chromakopia.
אלבומיו בעיקר Call Me If You Get Lost (2021), מציגים את המסע שלו להתפתחות וצמיחה אישית. טיילר מתאר איך הוא לומד לאהוב את עצמו ולהתמקד במטרותיו האישיות והיצירתיות, גם אם זה אומר להתרחק מדברים ואנשים שפעם היו חלק משמעותי בחייו. טיילר מציג בסגנון ייחודי ובלתי מתפשר, ולעיתים קרובות משתמש ביצירתו כדי למחות כנגד הנורמות של החברה והציפיות ממוזיקאים ומהתרבות הפופולרית. באלבומים מוקדמים כמו Goblin ו-Wolf, טיילר מבטא את המרד הפנימי שלו ואת חוסר הסובלנות שלו למוסכמות ולסטנדרטים שמכתיבים אחרים.
טיילר דה קריאייטור הוא אחד המייצגיםהבולטם של ניצחון ושליטת מוזיקת הראפ/היפ הופ בתרבות המוסיקה בארה"ב. ניצחון הראפ בארה״ב מתייחס לשינוי התרבותי העצום והעלייה המשמעותית של מוזיקת הראפ וההיפ-הופ מאמצע שנות ה-80 ועד היום. מה שהתחיל כז’אנר מוזיקלי מחתרתי בקהילות אפרו-אמריקאיות ולטיניות בברונקס, ניו יורק, צמח להיות אחד מסגנונות המוזיקה הנפוצים והמשפיעים ביותר בעולם.
מגזין הבילבורד האמריקאי מכנה את התופעה "התפוצצות": מוזיקת R & B/היפ הופ הפכה לז'אנר המוזיקה הגדול ביותר בארצות הברית, לפופולרית יותר מפופ ורוק, ששלט עד 2017.
נילסן מיוזיק, חברה המספקת נתוני מכירות מוזיקה, פרסמה לאחרונה את הדו"ח השנתי שלה לאמצע השנה, עלהאלבומים והשירים המצליחים ביותר. הדוח חשף סטטיסטיקה לא מפתיעה המצביעה על כך שהסטרימינג כובש כל חלקה טובה, ש"Shape Of You" של אד שירן הוא הרצועה הפופולרית ביותר ו- DAMN של קנדריק לאמאר הוא האלבום שהציבור האמריקאי ממשיך לרכוש.
העובדה המסעירה היא, שלראשונה מאז נילסן החלו למדוד את צריכת המוזיקה בארצות הברית, הרוק אינו עוד הז'אנר העליון מבחינת הצריכה הכוללת. במקום זאת, הז'אנר המשולב של R&B והיפ הופ תפס את הכתר, בכל הנוגע לאחוזים, ההיפ הופ הוא המנצח מבין השניים, ונראה שהפער ימשיך לצמוח בעתיד. מעריצי השמות הגדולים ביותר בהיפ-הופ ובר-נ-ב כמו דרייק והווייקנד הם שאחראים למפנה.
ל פי הדיווח, R&B והיפ הופ מהווים כעת ל -25.1% מכלל צריכת המוזיקה בארה"ב, בעוד לרוק נתח של 23%. סיבת המפנה בעיקר בצורת צריכת המוסיקה. הסטרימינג – מוסיקה בהזרמה היא שגרמה למהפך בעיקר בתחום האזנה לשירים (סינגלים). בכל הנוגע למכירת אלבומים – הרוק עדיין מנצח . הז'אנר תופס ל -40% מכלל מכירות האלבומים בארה"ב. מצד שני, סך כל מכירות האלבומים הולך ומתמעט מדי שנה, כך שהנתון הזה אינו מייצג את האופן שבו האמריקאים צורכים כיום מוזיקה.
היפ הופ/R & B תופס 29% מכלל צריכת הסטרימינג לפי דרישה, וזה התחום היחיד שצומח בצורה ניכרת. למעשה, R & B/היפ הופ פופולרי כמעט בשירותי סטרימינג כמו Spotify ו- Apple Music מאשר שני הז'אנרים הבאים (רוק ופופ) יחד. לפחות שבעה מתוך עשרת השירים הפופולריים ביותר בפלטפורמות סטרימינג בשנת 2017 היו שיר היפ הופ, בעוד שאחד אחר, "זה מה שאני אוהב" של ברונו מארס, משלב בין פופ ו- R&B.
אז איך זה קרה? בילבורד מנסים/ מתיימרים לענות על השאלה בקליפ של 3:41 דקות על ידי בחינת בהשפעתו המוקדמת של הז'אנר, ההתפתחויות החדשניות והפיצוץ בעידן הסטרימינג. תוכלו לשמוע פרשנות של עורך ההיפ הופ של הבילבורד קרל למארה מדוע דווקא הז'אנר הזה מוביל את תרבות הפופ.
שנות ה-80: ז’אנר ההיפ-הופ מתחיל למשוך תשומת לב לאומית דרך אמנים כמו גרנדמאסטר פלאש וראן די.אם.סי. הציגו סגנון חדשני עם קצב מדויק, מילים שמספרות על חיי הרחוב, ומסרים חברתיים חזקים. הופעת הסרטים “Beat Street” ו-“Wild Style” תרמו להפצת התרבות הזו, בעיקר דרך ריקוד הברייקדאנס וגרפיטי.
שנות ה-90: ההיפ-הופ הפך לפופולרי בקרב קהל רחב הרבה יותר, ובמקביל התפתחו סגנונות שונים במקומות שונים בארה”ב. לדוגמה, סצנת החוף המזרחי עם אמנים כמו נאס, ו-וו טאנג קלאן, לצד סצנת החוף המערבי עם אמנים כמו ד”ר דרה, סנופ דוג וטופאק שאקור. עידן זה הציב את הראפ במרכז התרבות האמריקאית והעולמית, ואף העלה נושאים חברתיים ופוליטיים, כמו חיים בשכונות קשות, גזענות ואי שוויון.
שנות ה-2000: ההיפ-הופ והראפ הפכו באופן סופי למיינסטרים, עם אמנים כמו ג’יי זי, אמינם וקניה ווסט, שהביאו את הסגנון למקומות הגבוהים ביותר במצעדים ולפריחת תעשיית המוזיקה המסחרית.
שנות ה-2010 ואילך: ראפ והיפ-הופ הפכו להיות סגנון המוזיקה המושמע ביותר בארה״ב, ועוקפים את הפופ והרוק. אמנים כמו דרייק, קנדריק לאמאר, קארדי בי טיילר דה קריאייטור וניקי מינאז’ ממשיכים להגדיר מחדש את הז’אנר, ולשלב בו נושאים רחבים יותר כמו יחסים, זהות מינית וזכויות אזרח.
ההצלחה של הראפ בארה”ב אינה רק מוזיקלית, אלא גם תרבותית. הוא הפך לכלי ביטוי לחיים בשולי החברה, למאבק חברתי ולשיח על גזענות ואי שוויון. האומנים, רבים מהם הגיעו מקהילות מוחלשות, נהפכו לדמויות לחיקוי שמייצגות הצלחה במאבק נגד מציאות קשה, והם פותחים דלתות עבור צעירים אחרים.
*** בילבורד הוא מותג המדיה המוזיקלית המשפיע ביותר בעולם, בעל סמכות ללא תחרות בקרב אמנים, מעריצים והתעשייה. זהו מגזין המוסיקה העולמי האולטימטיבי, הכולל דיווחים ללא תחרות על חדשות מוזיקה, נושאים ומגמות, ובעיקר מצעדי מכירות בכל הז'אנרים.
טיילר דה קריאייטור Thought I Was Dead
Billboard Explains How Hip Hop/R&B Became the Top Genre in the US
