Bring Them Home – היא יצירה שנכתבה בעקבות זוועות השבעה באוקטובר ומבטאת כאב, תסכול וזעם. זוהי זעקה מוזיקלית הקוראת להשבת החטופים והמפונים אל ביתם. החיבור בין רביעיית אלי דג'יברי (הרכב ג'אז מודרני) לבין רביעיית מיתרים קלאסית הוא מיוחד משום שהוא מפגיש שני עולמות מוזיקליים עם שפות שונות מאוד – ויוצר מרחב חדש שבו כל אחד מהם מרחיב את השני, בלי לוותר על זהותו.
הג'אז מבוסס על אלתור, ספונטניות ותגובה רגעית המוזיקה הקלאסית מבוססת על דיוק, תווים כתובים ומבנה מוקפד כשדגבירי והרביעייה נפגשים, נוצר מתח יצירתי:
המיתרים מעניקים מסגרת הרמונית ודרמטית, בעוד שהסקסופון והקצב מביאים נשימה חיה ומשתנה. זהו שילוב של מבנה + חירות.
רביעיית מיתרים מוסיפה עומק רגשי, שכבות הרמוניות עשירות, תחושה קולנועית ולעיתים אפית. הקוורטט של דגבירי מגלם גרוב, דינמיקה קצבית, ביטוי אישי דרך סולואים. התוצאה היא צליל רחב יותר מזה של הרכב ג'אז סטנדרטי או רביעייה קלאסית לבדה.
היי
הסקסופוניסט אלי דגבירי ידוע בגישה לירית ומלודית מאוד. כשהוא מנגן עם מיתרים, הג'אז שלו נשמע כמעט כמו מוזיקה קאמרית עכשווית – אינטימית, מהורהרת ומדויקת. זה מדגיש את הפן האמנותי והפיוטי של הג'אז, מעבר לפן הווירטואוזי. המיתרים אינם רק "ליווי", אלא שותפים מלאים בדיאלוג. לפעמים הם מגיבים לאלתור, ולפעמים האלתור מגיב אליהם.. נוצר שיח מוזיקלי, לא היררכיה.
השילוב משדר אמירה ברורה: מוזיקה אינה צריכה להיכנס לקופסה. הוא מציג את דגבירי לא רק כסקסופוניסט ג'אז, אלא כמלחין וכאמן שחושב במונחים רחבים.
אלתור פוגש קומפוזיציה, גרוב פוגש ליריות, אינטימיות פוגשת עומק תזמורתי. זו לא "תוספת יפה", אלא דיאלוג אמיתי בין שני עולמות – כזה שיוצר מוזיקה חדשה, עשירה ומרגשת.
אלי דג׳יברי – סקסופונים וניהול מוזיקלי | תומר בר- פסנתר | אלון ניר – בס | דניאל דור – תופים עם רביעיית המיתרים הפילהרמונית הישראלית: ניצן בן קנטי, גילי ריבקין, גילי רדיאן , שדה ליה פרלוב
רביעיית אלי דג'יברי עם רביעיית מיתרים Bring Them Home
