אילן טייב מנסה לפרוץ מחסומים במערכת יחסים כדי להגיע אליה. מספרים שהיא מסוכנת ומסובכת. הוא מתיימר להמשיך לנסות. מבחינתו המוטיבציה ללכת רחוק איתה – עד בית וילדים. ה"סדקים" שמתגלים אצלה מטאפוריים, מתקשרים עם קליפ השיפוצניק שמשחרר מתחים ומעביר את הנרטיב לתחום הומור.
המוסיקה עולה על נתיב מרכזי, ידידותי למאזין, מנגינה וקצב שאינם משדרים לחץ ודאון, נימת התסכול נבלעת בזרימה מלאת אור וכוונה. יותר מאשר טראומה על נתק בינו ובינה, השיר משדר התפקחות משוחררת. העיבוד מעצים בחלק השני בצליל גיטרה מעולה, שמזרים לשיר אנרגיית רוק של שמחת חיים, שסותמת את הסדקים בסיפור הזה. אלקטרו פופ רוק בהפקה משובחת, ודווקא בשחרור של השיר מאווירת טראומה ובקריצת העין בקליפ – כוחו.
אילן טייב אי אפשר
אמרו לי שאת מסוכנת/ אמרו עדיף לשמור מרחק
משפט פתיחה קצר שנמתח/ עד הבוקר שמחקת
מישהו השאיר אצלך סדקים/ מדפים ריקים, שני חדרים
אם רק היה אפשר/ אם רק היה אפשר
לשחרר/ את כל המחסומים בדרך אלייך
לדבר/ על בית, ילדים, עליי ועלייך
אמרו לי שאת מסובכת/ כל היום בהיתי במסך
שעון החול התחיל לרוץ כשלא דיברנו
אני אף פעם לא פורש בזמן
תני לי לתקן את הסדקים/ מה אכפת לי מפרקים קודמים
אם רק היה אפשר/ אם רק היה אפשר
לשחרר…
אי אפשר לתת לרגשות לחשוב בהיגיון
אי אפשר להילחם בקרב אבוד בפעם המיליון
לשחרר…
