"איפה הילד" שולפת שיר ישן שהוקלט לפני כ-23 שנה ומשדרגת אותו בביצוע חדש, גם מעצימה אותו על רקע אירוע ה-7.10, שמעניקים למשפט כמו "בחדשות קוראים שמות/ אנחנו כמו פיונים עלובים שנופלים/ וקולנו לא נשמע" משמעות רלוונטית לנתיני המלחמה – כולל מוסר השכל ללמוד לחיות בשלום עם עצמך, להסדיר בין הרע לטוב.
. משריקת הפתיחה השיר נולד מחדש, במנגינה הנוגה, בטונים של שירת חברי הלהקה המביעים חששות ("הלכנו קצת רחוק") וגם בתקווה ("נעשה רק שלום עם עצמי") . אין ספק – הילד התבגר. הוא עצוב יותר, רגיש יותר, אבל ברוחו הוא נשאר אי שם בשנות התשעים של שירים נפלאים כמו "הביאו את הסתיו", "לבן בחלום שחור", "נפלת חזק", "העצב שלה", "מה שעובר עלי". של פופ ישראלי מקומי אותנטי, תזכורת ל"איפה הילד" הישנה, שאינה מתיישנת.
חמי רודנר: "שלום עם עצמי" נכתב לפני כ-23 שנה לכבוד האיחוד הקומפקטי שעשינו ב2001. הקלטנו אותו ולא היינו שלמים עם התוצאה. בקיץ האחרון אסף שריג בא עם רעיון לעשות תיקון ולהקליט אותו כהלכה. לשם כך צירפנו את חברנו הוותיק , המוזיקאי והסאונדמן שלנו, אייל אבן צור, כמפיק מוזיקלי. התחלנו להקליט את השיר וההקלטות התנהלו בעצלתיים. ואז הגיע ה 7.10 והמילים מפעם קיבלו פתאום משמעויות מצמררות מעבר לכל דמיון
איפה הילד שלום עם עצמי
מה חשוב מי כאן צודק?/ זה לא עניין של צדק
הצודקים כבר מתים/אבל מה עם החיים?
אולי אלך היום לים/ כשאין לי ארץ אז נשאר לי ים
כחול וחם/ מחבק את העולם
האם אתם זוכרים האם אתם זוכרים/ את התקווה את הצחוק
הלכנו קצת רחוק/ נעשה רק שלום עם עצמי
בחדשות קוראים שמות/ אנחנו כמו פיונים עלובים
שנופלים/ וקולנו לא נשמע
זעקת פיות אילמים/ זעקת האחוזים של הסטטיסטיקה
נתיני המלחמה / האם אתם זוכרים…..
