xxrqtt1416066660

אלבום הג'אז של 1980 Weather Report Night Passage

האלבום מייצג רגע שבו ג’אז חשמלי חוזר להיות ג’אז, מראה שאפשר להיות מודרני בלי לוותר על עומק בנגינה.

4.5/5

Night Passage הוא אלבום האולפן התשיעי של להקת הג'אז-פיוז'ן Weather Report, שיצא בסוף 1980. בניגוד להפקות קודמות באלבומי האולפן הקודמים שלהם, האלבום זה מציג סאונד "חי" ו"ישיר" יותר.
זהו אלבום  שמסמן שיא מאוחר בקריירה של הלהקה, ולעיתיםתפס כאלבום הג’אז (או הפיוז’ן) המובהק של שנת 1980.
כש – Night Passage יוצא, Weather Report כבר להקה אגדית, אחרי מהפכת הפיוז’ן של תחילת שנות ה־70, אחרי ההצלחה הפופולרית של Heavy Weather, ובעיצומו של חיפוש מחודש אחרי ג’אז חי מאתגר.
זה אלבום של הרכב בוגר בו ג'ו זאווינול Joe Zawinul, המלחין ונגן הקלידים הוא המוח הקונספטואלי. ויין שורטר בסקסופון תורם עומק מלודי ופואטי, ג'אקו פסטוריוס Jaco Pastorius  על הבס מוסיף אנרגיה ייחודית,  פיטר ארסקין Peter Erskine  בתופים מעניק למוסיקה דיוק וגמישות ג'אזית.

בניגוד לאלבומים קודמים שהדגישו מרקמים, אווירה, אסתטיקה אלקטרונית – Night Passage שם במרכז אינטרקציה בין הנגנים, סולואים ארוכים, אנרגיה של הופעה חיה זהו אלבום יותר קרוב למסורת הג’אז – אבל עם כלים וצליל של 1980. זה אלבום של סינקופות צפופות, דיאלוגים מתמידים בין קלידים–סקסופון–בס–תופים, לא אלבום “נעים ברקע”. אלא אלבום שמבקש ריכוז.

ג'ו זאווינול משתמש בסינתיסייזרים לא כקישוט, אלא כתחליף לתזמורת. הקלידים שלו מכתיבים הרמוניה, יוצרים מתח, מניעים את הדרמה.הוא פחות “צבע” ויותר ארכיטקט.
ויין שורטר מביא מלודיות חכמות, לא צפויות, משפטים קטועים, סולואים שהם מחשבה, לא הפגנה.גם כשהכול רץ ומהיר – הסקסופון שלו עוצר, שואל, מרחף. הוא העוגן הפואטי של האלבום.
זהו אחד האלבומים האחרונים של ג’אקו פסטוריוס ב־Weather Report, והוא בשיאו בבס פרטלס דומיננטי, מייצר קווים מלודיים ומבליט נוכחות כמעט סולנית מתמדת אבל חשוב: ג’אקו משרת את ההרכב יותר מאשר באלבומים קודמים. הווירטואוזיות שלו משולבת בתוך המבנה – לא מתפזרת.
התרומה של פיטר ארסקין בתופים  מעצימה את ההרכב בנגינה מדויקת, מעבר חלק בין גרובים, תחושת סווינג גם בקטעים הכי חשמליים. הוא מחבר בין עולם הפיוז’ן לאתוס הג’אזי האקוסטי.
למה האלבום נחשב –  אלבום הג’אז של 1980”? לא כי הוא הכי פופולרי, אלא כי הוא מייצג רגע שבו ג’אז חשמלי חוזר להיות ג’אז, מראה שאפשר להיות מודרני בלי לוותר על עומק בנגינה.  זה אלבום של:מוזיקאים למוזיקאים ולא של שוק או טרנד – פחות נגיש, פחות “זכיר” מלודית, פחות רגשי במובן הישיר.

  • Joe Zawinul: Keyboards
  • Wayne Shorter: Saxophones
  • Jaco Pastorius: Bass
  • Peter Erskine: Drums
  • Robert Thomas Jr.: Percussion (new member introduced on this album) 

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן