על המישמש הפטריוטי הזה אפשר להגיד – שרבוט אקראי, ומי שיגיד קשקוש סתמי – לא אתעמת איתו. אני כבר מעדיף את "לחיי העם הזה" של חפר את זלצר בביצוע יהורם גאון מאשר הבלגן המילולי הלא קוהרנטי זה שמחבר כל מה שבא ליד שהוא "ישראלי" כדי להשיב רוח עידוד במפרשי הספינה הישראלית.
אליה רוסיליו כינס את רמי קלינשטיין ויגל אושרי לצורך גיבוי החגיגה שלו. המוסיקה הפריכה, שתוגתה מתוקה מכוונת לאזורי ההמנונים הלאומיים האופטימיים בעיבוד פונקציונאלי לשירת המונים. רוסיליו לא מתייחס למצב העם נכון לזמן כתיבת השיר. תגידו – טובים השלושה מן האחד, אבל הקולות של המצטרפים לא מצליחים להעניק לשיר עוצמה אותנטית. זה לא רק הטקסט המשורבט, אלא הנתק מהמציאות.
אליה רוסיליו רמי קלינשטיין יגל אושרי לחיי העם הזה
צעקות במגרש, לקנות כשחדש / זה שלנו זה שלנו
אריק,כוורת, לסובב ת׳כותרת / זה שלנו זה שלנו
הדמעות שיוצאות בנרות של שישי / כשבחוץ מתחולל סתיו אנושי
עלים ירוקים נופלים
לחיי העם הזה / וכמה טוב שהוא כזה
אז מה אם ההיסטוריה חוזרת / הפעם נבוא אחרת
ונצא מזה/ לחיי העם הזה / וכמה טוב שהוא כזה
תיכף תעלה השמש / להמיס מהעיניים רגש / ונצא מזה
חלומות, מלצרות, להיות קצת שרוט/ זה שלנו זה שלנו
העלה של הזית, מונדיאל מהבית / גם זה שלנו
צמד מילים הותר לפרסום / ערב ושתי של חברה וכרסום
שם בשדה הבוער הם לא חושבים על כלום
רק עלינו
