אתחיל בחלק השני של הערב: וואו! שמענו דואט של שני נגני סקסופון טנור אמנואלה צ'יזי האיטלקי ועמית פרידמן הישראלי – בחגיגה אמיתית, תחרות ידידותית, קרב סולואים, שיחה מוזיקלית כיפית.
בתולדות הג׳אז יש המון דוגמאות מיתולוגיות ל"קרב" הזה, כי כששני טנוריסטים נפגשים – ניצוצות עפים, תופעה המוכרת כקרבות הטנורים – Tenor Battles. זהו אחד מהפורמטים הכי מרכזיים והכי סוחפים בהיסטוריה של הג'אז.
קרבות הטנורים הם המייצגים האולטימטיביים למה שהיה בעבר חלק בלתי נפרד מהג'אז: האלמנט התחרותי, בו הנגנים מנסים להוכיח שהם מנגנים מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר מהאחרים על הבמה. החלק הזה בהופעה של הנגן האיטלקי היה מהסוג שבשבילו באים לשמוע ג'אז.

אמנואלה צ'יזי, שהשיק בחלק הראשון  של הערב את אלבומו החדש Rushin, הוא סקסופוניסט ג’אז איטלקי, יליד טורינו בשנת 1964, אוטודידקט, שנחשב לאחד הקולות המובילים בסצנת הג’אז האירופית. סגנונו הייחודי משלב בין ידע מעמיק במסורת הג’אז לבין גישה אישית להלחנה.
בשנת 1995 נבחר ל"כישרון החדש הטוב ביותר" על ידי מבקרי הג'אז באיטליה. במהלך הקריירה שיתף פעולה עם אמנים בולטים כגון קלארק טרי, נט אדרלי, ג’ימי קוב, בני גולסון, בילי קובהם, ברנפורד מרסליס, ג’ו לובנו, אלדו רומנו, אנריקו ראווה ופאולו פרזו. הוא הוציא למעלה מ-20 אלבומים כמוביל או כשותף, והשתתף ביותר מ-100 אלבומים כנגן מלווה.
צ'יזי מוכר בזכות הטון הייחודי שלו וההבנה העמוקה שלו במסורות הג'אז. בין האלבומים שלו כדאי למקד זרקור על  "No Eyes – Looking at Lester Young", אלבומו משנת 2018, מחווה לסקסופוניסט האגדי לסטר יאנג. פרויקט זה מציג את יכולתו של צ'יזי לשלב רפרנסים היסטוריים עם אמנות אישית, וכתוצאה מכך נוצר מסע מוזיקלי מרתק.
באלבום Rushin צ'יזי חוזר למהות הג'אז, תוך דגש על מלודיה, סווינג ואלתור. האלבום שהוקלט במהלך סוף שבוע אחד, לוכד את הספונטניות והאנרגיה של ההופעות. גישה זו משקפת את מחויבותו של צ'יזי לביטוי מוזיקלי אותנטי ואת כבודו ליסודות היסוד של הג'אז.
הרוח הזו עברה באולם המחודש של מרכז המוסיקה ביפו בעל האקוסטיקה הטובה. כבר בחלק הראשון יכולנו להבין כמה נגני ג'אז מעולים יכולים לייצר אינטרקציה מופלאה. יהונתן ריקליס בפסנתר, אלון ניר בקונטרבס ושי זלמן – תופים, מצאו שפה משותפת מדהימה עם צ'יזי. איך זה קורה?  ג’אז נשען על מבנים הרמוניים, קצביים וסגנוניים די מוכרים (בלוז, סטנדרטים, ריתמיקה מסוימת וכו’). כשכולם מכירים את ה”שפה”, אפשר להבין ולחזות מה השני יעשה.
יותר מזה: נגני ג’אז מתאמנים לא רק על לנגן, אלא גם על להקשיב. בזמן אלתור, כל נגן שם לב למה שהאחרים עושים — קצב, דינמיקה, מוטיבים — ומגיב בהתאם. כל נגן מביא את עצמו, אבל בתוך המסגרת. ברור שלהרכב הזה יש הרבה ניסיון שמקבלים  בג׳אמים: נגני ג’אז מתרגלים שוב ושוב לנגן גם עם נגנים שמעולם לא ניגנו איתם. זה בונה מיומנות של תקשורת מיידית, כמעט אינטואיטיבית.
בערב בזה, היתה תחושה של אמונה הדדית ביכולת של כל אחד לתקשר, וזה נשמע חלק מהכיף והאתגר של שני המפגשים המצוינים.

אמנואלה צ'יזי שעתו היפה של הסקסופון טנור נגנים: אמנואלה צ'יזי – סקסופון טנור, עמית פרידמן – סקסופון טנור, יהונתן ריקליס – פסנתר, אלון ניר קונטרבס, שי זלמן תופים

צילומי סטילס: מרגלית חרסונסקי

רביעיית אמנואלה צ'יזי ועמית פרידמן – Tenor Madness מנגנים Blues up and Down

רביעיית אמנואלה צ'יזי ועמית פרידמן – Tenor Madness מנגנים Yesterdays

רביעיית אמנואלה צ'יזי ועמית פרידמן – Tenor Madness מנגנים Prezeology

רביעיית אמנואלה צ'יזי ועמית פרידמן – Tenor Madness מנגנים Ballad Medley

רביעיית אמנואלה צ'יזי ועמית פרידמן – Tenor Madness מנגנים Boogaloop

רביעיית אמנואלה צ'יזי ועמית פרידמן – Tenor Madness מנגנים Airegin

סט ראשון – Rushin
Pharoah's Message
Little Melonae
Silver House
I should care
Up jumped spring
Rushin'

סט שני Tenor Madness
Blues up and down
Yesterdays
Prezeology
Ballad Medley: you’ve changed / darn that dream
Boogaloop
Airegin

אמנואלה צ'יזי פייסבוק