לפרידה מבת/ בן זוג יש כוח רב הפועל על הרגשות, ולעיתים נדמה שלא יודעים כיצד להתמודד עם המצב החדש. פרידה היא סוג של משבר נפשי מסעיר ומבלבל. אסי ישראלוף שר סערת רגשות הנובעת מכך שמנגנוני ההגנה לא לגמרי בשליטתו. רגשות ותחושות צפים עולים למודע, ונוצר קונפליקט בין הניסיון להתנתק ובין אי היכולת להכיל את השינוי. ללב נגמר הכוח, קר לו לבד בבית, והשחרור (חברים וברים) לא נותן פתרון.
סיעור מוחות חזק של יצרני פופ מיינסטרים נדרש כדי לעלות את תוגת בדידותו של ישראלוף לאחר הפרידה. המוסיקה הזכירה קווים מלודיים נוסח דני רובס, בעיקר בבית הראשון. בהמשך הוא מעלה הילוך כדי לעלות על הכביש המהיר באזשהותמריץ שאינו מטשטש את הכאב.
המנגינה מיטיבה לתמוך בסיפור, השירה פשוטה, העיבוד עקב בצד אגודל. ישראלוף אינו מבלף. הטון שלו משדר אמת. המוסיקה לא מורכבת מדיי, והיא משרתת את היכולות הווקאליות שלו. מצליח לשמור על קשר בין שני חלקי השיר, בין בית לפזמון. ישראלוף ידע למי לפנות כדי להתאים מוסיקה לנרטיב שלו. הוא לא המציא שומדבר מסעיר, האלטרנטיב אינו מנת חלקו, אבל הוא מצליח לשיר תחושות במוסיקליות הכי מדויקת מבחינתו.
אסי ישראלוף ברים חברים
רציתי להגיד לך/ שכל זה לא כזה נורא בסוף/ הלכת וזה בסדר/ לכאב הזה ממך היה גם סוף
רציתי להגיד לך/ אחרי כל הפחדים והדמעות/ למדתי לנצח ליפול ואז לקום/ ושוב ליפול
אז אני לוקח עוד כמה בגדים ובורח עם כל השדים/ הראש נוסע על אדים/ והנוף כבר לא כזה מדהים
תל אביב היום כבר לא שלי/ גם את כבר לא כזו שלי/ איפה את?/ איפה את?
אז תחזרי עכשיו בינתיים/ אני צריך אותך כמו מים/אבל שורד/ ברים חברים, חברים ברים
קר לי שם בבית/ אבל תמיד בסוף היום אני חוזר/ ברים חברים, חברים ברים
לא יכול לשכוח/ נשרף לי כבר המח מלחשוב/ ללב נגמר הכח/ שכחתי איך לשמוח בלי לבכות
הכי קשה לשבת/ גם את לבד רוקדת בלילות/ סיגריה מגולגלת סגרתי את הדלת/ סוף היום
אז אני לוקח עוד כמה בגדים ובורח עם כל השדים/ הראש נוסע על אדים/ והנוף כבר לא כזה מדהים
תל אביב היום כבר לא שלי/ גם את כבר לא כזו שלי/ איפה את?/ איפה את?
אז תחזרי עכשיו בינתיים/ אני צריך אותך כמו מים/ אבל שורד/ ברים חברים, חברים ברים
קר לי שם בבית/ אבל תמיד בסוף היום אני חוזר/ ברים חברים, חברים ברים/ ברים חברים, חברים ברים