מרגול ומירי מסיקה קיבלו משימה אכזרית להחליט החלטות לא פשוטות  במסגרת נבחרת הבוגרים וההרכבים. מה שהיה ברור כשמש: השתמשו בשימי תבורי בצורה שפלה. הרי ברור היה כי אין שום כוונה להריץ אותו לשלבים מאוחרים. מסיקה שאלה – האם אתה צריך ליצג את ישראל? התשובה היתה בידה עוד לפני ששימי עשה את האודישן הראשון. מרגול אמרה לו כמשיאה עצה ברוב חוצפה: "אתה לא צריך אירוויזיון". אז עם כל 17 הצילינדרים שהיא ייחסה לו – אמרה לו – אתה נפלא, אבל לא בבית ספרנו. הקיצר, עבדו עליו. האם שימי היה מודע לכך שאין לו סיכוי או שהוא שיתף פעולה עם המניפולציה?
אם דברים נקבעים מראש, הייתי מהמר על לינט כבר בשלב הזה. היא זמרת ליגת על קוסמופוליטית נדירה, היא נמצאת בשתי דרגות מעל לתחרות הזו. יש לה קול ונשמה, ואני מדגיש את הצירוף, וההיא שילוב יוצא דופן של זמרת ישראלית וזמרת טורקיה. במילים פשוטות – אין כמוה. באיטליה היא תעוף גבוה בעברית ובטורקית כמו שהיא עשתה עם "חומות חמר" של רחל שפירא ומרגול. לינט לקחה את השיר הזה לאזורי התפילה, שרה אותו בקולה ובגופה.
אפשרויות נוספות: ההרמוניה הקולית הנקיה, המדויקת והענוגה  של הצמד עדי ולירון ששרו When We Were Young של אדל. יש להם איכויות שמתאימות לתחרות האוניברסלית.

במדור האתני – ההתלבטות היא בין הצמד רון ושירן, שמציגים גרוב דאנס מזרחי אלקטרוני אותנטי שמח ומזיז ובין טרנטה גרוב מאשין שבחרו בשם חבוט על בסיס סיסמה שחוקה מהסיקסטיז לשיר –   Make Hafla Not War. גם כאן יש קומבינה אתנית מעורבת שמחה של מוואל, רגאיי, רגאטון, מזרחית המעטפת גרובית מבעירת דאנס קוסמופוליטי. הקבוצה הזו נשמעת לי יותר גימיק מאשר רון ושירן – שמציעים מתכון פחות תחבולתי ויותר מקורי.

עברו לשלב הבא: רון ושירן, לינט, טרנטה גרוב מאשין, עדי ולירון.

לינט חומות חימר

אקס פקטור פייסבוק