האיש הרוקד ברקע אולי נראה טיפשי אבל הוא שמח ונהנה מאוד מהרגע' ולא אכפת לו מה מישהו חושב. ליידיווה (Ladyva) עברה שם במקרה בדרכה חזרה לשוויץ והתיישבה לנגן. למי שלא מכיר בוגי ווגי, זה הדבר האמיתי.
ליידיווה התחילה לנגן בפסנתר כשהייתה בת 14, בהשראת המוזיקה של המאסטרים הגדולים של הבוגי ווג'י. שנתיים לאחר מכן החלה להופיע, יחד עם אחיה פסקל סילבה. בעקבות הופעות טלוויזיה שונות בשוויץ.
היא גם זכתה להצלחה במולדתה השנייה, הרפובליקה הדומיניקנית, שם הופיעה בלמעלה מ-50 תוכניות טלוויזיה פופולריות. בשנת 2009 הוציאה ליידיווה את אלבומה הראשון. ב-2011 חתמה ביוניברסל מיוזיק.
בוגי-ווגי הוא ז'אנר של מוזיקת בלוז שהפך פופולרי במהלך שנות ה-20 המאוחרות. הסגנון התפתח בקהילות אפרו-אמריקאיות מאז שנות 1870. בהוא הורחב מפסנתר לצמד פסנתרים וטריו, גיטרה, ביג בנד, מוזיקת קאנטרי וגוספל. בעוד בלוז סטנדרטי מבטא באופן מסורתי מגוון של רגשות, בוגי-ווגי הוא בעיקר מוזיקת ריקודים לז'אנר הייתה השפעה משמעותית על הרית'ם אנד בלוז והרוקנרול. בוגי-ווגי אינו אך ורק סגנון פסנתר סולו; זה יכול ללוות זמרים ולהופיע בתזמורות ובהרכבים קטנים.
הבוגי ווגי לקח את הבלוז ולכיוון חייכני ורקיד. ליד שמאל  תפקיד קצבי קבוע, מה שמאפשר ליד ימין חופש קצבי בזמן נגינת המלודיה או באלתור. האקורדים עצמם ממש כמו בבלוז 12 תיבות, שלושה אקורדים (מז’ור 7) מסודרים כמעט באופן זהה. יש בנגינת בוגי ורך בקוארדינציה טובה מאוד לצד יכולת לנגן מהר ומדויק בגרוב הנכון.

בוגי ווגי בקניון

ובאולם הקונצרטים