מה באמת קורה כשנגמרים הפרפרים? זה אכן קורה הרבה: למרות שיש אהבה, הפרפרים בבטן נעלמים כשנמצאים כבר בזוגיות יציבה. אורך ההתאהבות הראשונית לא מנבא את טיב הקשר בהמשך. יש קשרים מצוינים, יציבים ועמוקים שהתחילו בפרפורי לב קצרים ביותר, ולעומתם יש קשרים שהחלו בצבעים עזים ודרמטיות של סרטים רומנטיים הוליוודים, אבל קרסו והסתיימו בתוך זמן קצר. פרפרים בבטן הם רכיב אולטימטיבי בקשר, אבל לא הכרחי ובהחלט לא מספיק לבדו לעזור לקשר להמשיך הלאה. כדי להתקדם צריך לעבור את הנקודה החמקמקה בה הקשר הופך לזוגיות של ממש.
בניה ברבי נשאר שואל שאלות תמיהה על מה שקרה ביניהם, שהקשר הרומנטי העז התפוגג.
השיר יוצא לנתיב מרכזי תחילה בטון שירה נמוך, אבל המוסיקה לא תוקעת את הדובר במהלך מינורי, אלא לוקחת שועטת לרחבות, לדאנס סוער. המגמה להפוך סיטואציות בעייתיות ביחסים בינו ובינה לשירי EDM מתודלקים מאפיינת יצרני מיינסטרים שמכוונים לרדיו הידידותי בדרכים. מבחינה זו ברבי יותר מאשר משתף פעולה אידיאלי – בטון המשתנה, בעוצמת ההבעה, בהפיכת הסיטואציה לדינאמית. התמיהות שהוא מביע באשר לדעיכת להט האהבה – מקבלות חיזוק דרמטי במנעד המשתנה, שמגיע ממקום שמתחת למיתרי הקול. המגמה להפוך את השיר ללהיט רחבות – אינה פוגעת בעומק השאלה.
בניה ברבי פרפרים תסריט: ענבר דמרי, נדב אמבון בימוי ועריכת וידאו: ענבר דמרי
מה קורה כשנגמרים הפרפרים/ עכשיו גרים פה בבית, שני אנשים זרים
כמה זמן לא נדלקו הזיקוקים, אולי עצמנו עיניים/ רואים ולא רואים
וביום שהם עפים עפים/ נשרפים נמשכים אל תוך האש/ התחלות כמו סופים
למה כלום לא מרגש/ מתעייפים מזייפים
איך אף פעם לא שאלנו/ או או מה קורה כשנגמרים הפרפרים
אני יודע שיכאב לך הלילה/ נישן גם הלילה, לא מאושרים/ עוד יום עובר ורק אנחנו נשארים
מסתיר דמעות מאחורי המשקפיים/ צועק לשמיים/ אבל הם לא חוזרים
נה נה נה…
תרקדי, חיוך עצוב על הפנים/ תראי לאיפה הגענו/ שני שקרנים טובים
זמן נשרף, הלב תקוע בפקקים/ מי יתקן את הכנפיים/ מי יתקן אותי
