האלבום החדש של בסטיל Bastille לוקח ללילה אחד  בחיפוש אחר הסחת דעת מן האפוקליפסה הסובבת. הוא נפתח ב – Quarter past midnight – השיר הזה מספר את סיפור השוטטות המאוחרת וחוויית העולם האחר בחיי הלילה של העיר. הוא עוסק בהחלטות הרעות שאנחנו עושים הן באופן אישי במערכות היחסים שלנו (Bad Decisions), מספר סיפור של להיות נדחק לתוך דיון עמוק על הבעיות של העולם, כאשר כל מה שאתה רוצה לעשות זה לכייף בחיים הטובים (Million Pieces). דן סמית' היוצר והסולן מתעמת עם חרדות מודרניות, נוקט עמדה בנושא התמכרות טלפונית, התמכרות לפורנוגרפיה, חדשות מזויפות והכחשת שינוי האקלים (Doom Days).
Doom Days מוצא את בסטיל באלבום בהיותר מתריס ומן הסתם החשוב ביותר. הוא עוסק בחרדות הקיומיות העולמיות, אבל נוגע גם בפרטי ברמה אינטימית. ההתמקדות בלילה אחד מאפשרת ללהקה להציב מראה מול העולם ע"י שימוש בסייטואציות אישיות.
Joy שיצא כסינגל מדבר על זמנים מוזרים, מוזרים ומסובכים.  קל להיות ניהיליסטי ופסימיסטי, ואבל דן סמית' רצה יותר מזה –  לאלץ את עצמנו  למעט  אופטימיות.
"בסטיל" מראה ב"יום הדין" שכולנו צריכים להינות מהחיים בטרם יחמיר המצב, והאפוקליפסה שמעבר לפינה תגיע לכל בית.

Quarter Past Midnight