צליל גיטרה אקוסטי בתחילת השיר מתחלף בדיסטורשן חשמלית המכניס לשדות המטאל. זוהי ההשראה של היוצר ממרחבי הזמן והמקום של אזורי חלון בת ים בהם עברו עליו נעוריו. "כמה יוסי" שיצא באלבומו השני של ברי סחרוף, "סימנים של חולשה" בשנת 1993, משדר תזזית וחוסר מנוחה של תקופת הנעורים.
השיר שנכתב על ידי סחרוף והולחן על ידו בשיתוף עם רע מוכיח, עוסק בתקופת ילדותו של סחרוף בבת ים. במרכז השיר עומדת חוויית התבגרות בשכונה ישראלית קולטת עלייה. השיר פורש את חוויית ההתבגרות באמצעות שלל המאפיינים של התקופה והזמן כפי שהם מצטיירים במסע הזיכרונות של סחרוף. המוסיקה מקרינה איזשהו געגוע לימי התום והחופש. האווירה שנוצרת במנגינה המהירה והתזזיתית של השיר היא של חוסר מנוחה, כזאת המאפיינת את תקופת הנעורים. סחרוף כמו בא להזכיר שפעם היינו נערים חסרי מנוחה ש"מחפשים עניינים"..
בשורות הראשונות של השיר מתייחס סחרוף לשכונת רמת יוסף בבת ים, שנקראה על שמו של יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק ("לשכונה ההיא קראו על שם יו"ר הכנסת"). לשכונה זו עבר סחרוף עם הוריו בהיותו בן 3 וחצי, מעיר הולדתו איזמיר שבטורקיה.
הבתים הבאים מתארים את החיים בקיבוץ הגלויות השכונתי שבה גרו אנשים משלל עדות ("רומנים, מרוקאים, פולנים התערבבו בחולות"). השורה "הרבה מלפפון חמוץ, הרבה לחם עם חלבה" אינה מייצגת אוכל האופייני לעדה מסוימת, אלא מציגה מעמד חברתי כלכלי מסוים. בצד תיאור החיים בשכונה, מציין סחרוף בעקיפין את תקופת הזמן עליה נכתב השיר באמצעות המשפט "במצעד הפזמונים השנתי ראשונה דליילה". "Delilah", ומתכוון לשירו של הזמר טום ג'ונס, שיצא בסוף שנת 1967, וזכה במקום הראשון במצעד הפזמונים השנתי של גלי צה"ל ב־1968.
בפזמון השיר, "כמה חול – כמה יוסי, היה טוב – היה יוסי", מרמז סחרוף על בת ים, העיר שהייתה מוקפת חולות. מה מבטא צמד המילים "כמה יוסי"? – ריבוי הילדים שקראו להם בשם הזה? יש אומרים: שיבוש של "כמה יופי" שאומץ על ידי היוצר.
תיאור ילדותו של סחרוף ממשיך עם האזכור של הצגה יומית בקולנוע שבה "טרזן מנצח את מצ'יסטה". בשכונת רמת יוסף פעל בית קולנוע שנקרא אף הוא "רמת יוסף". מצ'יסטה דמות קולנועית בדיונית, היה הכל-יכול הבדיוני של אז, המבצע מעללים שבן אנוש רגיל אינו מסוגל להם. בהמשך מציין סחרוף כי "לשלמה יש גיטרה בצבע לבן", ובכך הוא מתייחס למוזיקאי ולגיטריסט שלמה מזרחי, שנחשב לאחד ממקורות ההשראה שלו. במשפט "ואהובה נתנה את כל מה שהיה לה" – מכוון סחרוף לאהובה עוזרי, היוצרת האותנטית בז'אנר המזרחי.
סחרוף מציין בהמשך כי "פאני היל מיד ליד ליד.. גשם של גוגואים". "פאני היל", ומתכוון לספר ארוטי, שיצא לאור באנגליה בשנת 1749 ונאסר לפרסום עד שנת 1960. תרגומו לעברית זכה בשנות ה-60 לפופולריות רבה בקרב בני הנוער שהעבירו אותו זה לזה ("מיד ליד ליד"). כמעט בנשימה אחת מוזכר משחק הגוגואים "הילדותי", שאף הוא היה פופולרי מאוד בתקופת ילדותו של סחרוף. "בור יהודי ובור ערבי", אותם מציין סחרוף, הם סוגים שונים של משחק הגוגואים.
בסוף השיר מדבר סחרוף על "עניינים" אותם מחפשים צעירים בעיר הגדולה ("בעיר הגדולה בשישי שבת מחפשים עניינים"). שורה זו יכולה להתפרש הן כרצון להכיר בחורות והן כשם קוד להתפרעות.
זהו שיר של פלאשבקים, תיאור חם של אירועים, צלילים, צבעים, רגעים וטעמים – וזה נשמע כמו שיר הרוק בעברית המזוהה עם תקופת הנעורים של רבים.
ברי סחרוף ורע מוכיח הלכו על הפקת סאונד עדכנית ועשירה, אפקטים של מכונות סאונד, צליל דאנס תעשייתי, פסקול שמשגר התרחשות. נכנס עמוק לאווירה הזו.
ברי סחרוף כמה יוסי בהופעה
ברי סחרוף & דודו טסה – כמה יוסי (בהופעה בהאנגר 11)
לשכונה ההיא קראו/ על שם יו"ר הכנסת
רומנים מרוקאים פולנים/ התערבבו בחולות
הרבה מלפפון חמוץ/ הרבה לחם עם חלבה
במצעד הפזמונים השנתי/ ראשונה דליילה
כמה חול – כמה יוסי/ היה טוב – היה יוסי
בהצגה יומית/ טרזן מנצח את מצ'יסטה
ולשלמה יש גיטרה בצבע לבן
ואהובה נתנה את כל מה שהיה לה
ואמא ואבא פחדו שתצא עבריין
פאני היל מיד ליד ליד.. גשם של גוגואים
בור יהודי ובור ערבי/ רחוק רחוק בצפון
הדבר האמיתי/ בעיר הגדולה בשישי שבת
מחפשים עניינים
