גלעד שגב מבקש לרגש:
הו ילדי, הו ילדי/ יבוא יום/ כשתצטרך
ללכת בדרכך / וכשיגיע הזמן
אין צורך לומר/ לאן שלא תלך/ בלב שלי אתה יכול להישאר.
הו ילד, הו ילד שלי / רק התחלנו / אבל יום אחד אתה תישאר
ואני אעלם/ וכאשר אצטרך לעזוב ולהמשיך
אני מקווה שתרגיש בלב שלך / שאנחנו אחד
גלעד שגב נודד בדרכיו הקוסמופליטיות. We Are The World בכל מובן שהוא, והפעם השורשים המלאווים של בן מנקמבה במסגרת הפרויקט "עובר אורח – Passerby". שגב מחבר שירה אמוציונאלית רגישה עם מקצבים אפריקאים. הזכיר מעט את הקונספט של פול סיימון ב"גרייסלנד". מוסיקלית, השיר מדגיש את הכוח החוזר של המוזיקה האפריקאית לריענון את עולם הפופ והרוק, ואת היכולת של המוזיקה הזו לחבור לתחושה הזו של מילוי אובדן באהבה. המנגינה, הקולות, ההרמוניה נשזרים למבע אפרו מערבי הפונה לעולם הגדול, כשהוא נושא בחובו רוח של אמירה שיש אנושיות נוגעת ומגעת.
גלעד שגב OH MY CHILD
Oh my child, oh my child/ there comes a day,/ When you’ll need
To go on your way / And when it’s time
There's no need to say/ Wherever you go/ In my heart you can stay.
Oh my child, oh my child/ We’ve just begun/ But one day you'll stay
And I will be gone/ And when I'll need to leave and go on
I hope you’ll feel in your heart/ That we are one
Oh my child, oh my child / angel of love
You’re my sky, my sun from above
And when the earth pulls to where you should be
Look for your wings, and you will be free.
Oh my child, oh my child,/ Stay out of harm
Fight for your loved ones/ But always disarm
In the storm when/ You can’t see a thing
Open the door / For the love that it brings
