גרי מור חוזר למוסיקת הבלוז של נעוריו. הוא הסביר: "עזבתי את להקת Thin Lizzy ב-1980, עברתי ללהקה ששמה G-Force, ואז נכנסתי למסלול סולו. גיליתי, כשאני נמצא בחדר ההלבשה שלי ומתחמם לקראת ההופעה, אני מנגן את הבלוז. בסביבות 1989 התחלתי לנגן שוב בלוז". זה הלך ככה: "פעם היה כל כך קל להתאהב / אבל גיליתי את הדרך הקשה / יש מחיר שאתה צריך לשלם / גיליתי שאהבה לא היתה חברה שלי".
מור רכש גיטרת Les Paul Standard מודל 59 בלונדון ב -1989. "עדייין ניגנתי אז רוק כבד, והגיטרה לא התאימה לסגנון הזה. אבל כשהגעתי ל – 'Still Got The Blues,' לקחתי את הגיטרה לאולפן כדי לבדוק איך היא מצלצלת. הקלטנו את השיר בטייק אחד. אני זוכר, שזה היה ים דרמטי. לא אשכח אותו". (ציטוטים מתוך ראיון עם Vintage Guitar magazine).
אני אוהב את הבלוז של גרי מור, הגיטריסט האירי הוירטואוזי, שנפטר במהלך חופשה בספרד ב-2011 בגיל 58. הוא עשה בלוז לבן פתוח מאוד, שמתובל במוטיבים מתקופת ההבי מטאל שלו, קלישאות נהדרות בנגינת החשמלית, וכזמר ניחן בטונות של נשמה. מבין להיטיו הגדולים – "סטיל גוט דה בלוז" (שהוא כתב יחד עם לו ריד) , "ניד יור לאב סו באד", וכמובן Parisieinne Walkways סלואו המחץ שהכי מזוהה איתו.

Used to be so easy to give my heart away/ But I found out the hard way
There"s a price you have to pay/ I found out that love was no friend of mine
I should have known time after time
So long, it was so long ago/ But I've still got the blues for you
Used to be so easy to fall in love again/ But I found out the hard way,
It"s a road that leads to pain/ I found that love was more than just a game
You're playin" to win, but you lose just the same
So long, it was so long ago/ But I've still got the blues for you
So many years since I've seen your face/Here in my heart, there"s an empty space
Where you used to be/ So long, it was so long ago
But I've still got the blues for you
Though the days come and go/ There is one thing I know
I"ve still got the blues for you

Parisienne Walkways