השיר "SPORT" שמבצעים ג'ימבו ג'יי ונונו, שהוזמן עבור משחקי המכביה, ניצב בפני אתגר כמעט בלתי אפשרי: לקחת את המיתולוגיה הישנה של "שיר המכביה" מאת נעמי שמר ולהפוך אותה למשהו שידבר לקהל צעיר של שנות ה-20 של המאה ה-21.
במקום לבצע גרסה מודרנית של השיר המקורי, היוצרים בוחרים לפרק אותו לגורמים. הם שומרים על המלודיה המזוהה, חלק מהשורות המקוריות, מוטיבים של אחווה יהודית וספורט, אבל מסביב הם בונים עולם אחר לגמרי:
סלנג עכשווי, אנגלית ועברית בערבוביה, ראפ, פופ, דאנס, EDM. התוצאה היא קולאז' מוזיקלי שבו כל כמה שניות הסגנון מחליף צורה.
הבית הראשון הוא כמעט פרודיה על שגרת Wellness מודרנית: "קלאב 5 בבוקר עם השייק חלמון" "אני אוכלת את הצ'יה". יש כאן דמות ספורטאית-משפיענית שחיה בעולם של משטר אימונים, תזונה ויעילות. הפרטים הקטנים מייצרים תחושת טיקטוק: קצר, מקוטע, אקראי לכאורה מלא אסוציאציות. במקום לספר סיפור, השיר זורק תמונות.
החלק של ג'ימבו ג'יי הוא סיפור אחר בפן הומוריסטי: "רצו שאלמד הינדוס / 6 שנים בטכניון" "מה לעשות שהלב שלי עמוק בבדמינגטון" – טיפוסי לכתיבה שלו: אנטי-הרואית, קומית. במקום ספורטאי על-אנושי, הוא מציג אדם שוויתר על מסלול "נורמטיבי" לטובת תשוקה שנשמעת כמעט מגוחכת, אבל היא אנושית.
המקור של נעמי שמר הוא המנון קולקטיבי: מצוטט ("המכבים יודעים לשמוח" "מכל ארבע רוחות שמיים") יש בו חגיגיות, אחדות ותחושת שליחות. בגרסה החדשה המשפטים האלה נזרקים לתוך מסיבה אלקטרונית. זה יוצר אפקט כמעט סוריאליסטי כאילו המנון ציוני משנות השישים נכנס בטעות למסיבת רייב בתל אביב.
במקום ליצור עוד שיר ספורט גנרי עם קלישאות של ניצחון והגשמה, היוצרים לקחו סיכון. כל הזמן קורה משהו: מעבר סגנוני, שינוי קצב, שינוי קול, טקסט חדש. בגדול – הניסיון הוא לחבר את האירוע לשפה תרבותית עכשווית.
השיר מסמן וי על כל הטרנדים האפשריים – טיקטוק, סלנג, אנגלית, EDM פופ וראפ. נוצרת לעיתים תחושה של מוצר מוזמן שמנסה בכוח להוכיח שהוא עדכני. המעברים החדים כל כך תכופים עד שהשיר כמעט מאבד זהות.במקום מיזוג סגנונות, לעיתים מתקבלת תחושה של זפזופ.
למרות כל האנרגיה, קשה למצוא קו רגשי ברור. בשירי ספורט גדולים בדרך כלל יש רעיון פשוט – ניצחון, התמדה, חלום., קהילה. כאן יש הרבה הברקות, אבל פחות מרכז רגשי.
השיר מקוטע, היפראקטיבי, מלא הפניות, רב-לשוני, נע בין רצינות לצחוק. הוא נשמע כמו פיד של רשת חברתית שהפך לשיר האם ייתכן שהכאוס אינו תקלה אלא הנושא עצמו?
"SPORT" הוא ניסוי פופ נועז יותר מאשר המנון ספורט קלאסי. ג'ימבו ג'יי ונונו אינם מנסים לרגש כמו שירי המכביה הישנים, אלא לבצע להם רמיקס עכשווי: לקחת את המיתוס הממלכתי של נעמי שמר, להעביר אותו דרך פילטר של טרנדים עכשוויים עם הפנים לקהל צעיר. התוצאה צבעונית, אנרגטית, אבל גם מעט מאולצת, מפוזרת, מטורללת. למי שמחפש המנון מאחד זה עלול להישמע בלגן; מי שמחפש פופ ישראלי נועז ימצא כאן ניסיון מוזר ומסקרן לייצר שיר מוזמן עכשווי, שכנראה מפספס את המטרה שלשמה הוזמן.
ג׳ימבו ג׳יי נונו Sport בימוי – אדם גבאי תסריט: נונו, אדם גבאי צלם ראשי – מורן מורדי
קלאב 5 בבוקר עם השייק חלמון
6 על דופק אלף
זה מלא
נכון
6:10 קפה של יום ראשון
נס גדול, סביבון
6:40 אני אוכלת את הצ'יה
פיה
7 אנשים כבר ביציע
הלוואי נביא ערד
חלומות צנועים מחד
מאידך, יום אחד אולי נביא גביע
Papa told me honey
Shalom lehitraot
I’m on my way to Natbag
And I’ll give everything i've got
מכל ארבע רוחות שמיים
כולכם אחים ואחיות
ומתאמנים שנים אלפיים
אני ממש טוב בספורט
SPORT SPORT SPORT…
המכבים יודעים לשמוח המכבים שרים
הנה הם באים אחיי
בנזירים ומכונות
מתייצבים מכל קצוות תבל אל הספורטק
Glow shel People from abroad
וייב חזק של שוך קרבות
כשאני אטיל כידון
אף אחד לא יטיל ספק
רצו שאלמד הינדוס
6 שנים בטכניון
כל הקמפוס בביאוס
אסימפטוטות קוסינוס
אז סירבתי בנימוס
תודה
יאללה טסתי אל האיצטדיון
מה לעשות שהלב שלי עמוק בבדמינגטון
מה לעשות שאני חזק בחצי מרתון
מה לעשות שאני דופק למשוכות איפון
Papa told me honey
Shalom lehitraot
I’m on my way to Natbag
And I’ll give everything i've got
מכל ארבע רוחות שמיים
כולכם אחים ואחיות
ומתאמנים שנים אלפיים
אני ממש טובה בספורט
SPORT SPORT SPORT…
אלפי ברכות, אלפי ידיים
ועם ישראל חי
