אינני מאמין, אשכרה חילוני הרדקור, אבל יש מצבים שמחברים אותי ליהדות. תנו לי מוסיקה שמגיעה ממעמקים. דוד בן ארזה מגיע משם. הוא מבקש רחמים. על מה? מה הניע אותו להתחנן על נפשו, לחפש מפלט ב"רחמים"? האם ב"התרחקתי מדי" יש חלק מן התשובה? בן ארזה לא מפרט. אולי העיסוק במושג "רחמים" יבהיר אותו.
ברמה התיאולוגית, “רחמים” מתארים תכונה מרכזית של האלוהים. אלוהים מכונה בתפילות רבות ובתורה “רחום וחנון”. הרחמים של אלוהים באים לידי ביטוי בהענקת חסד וסליחה, בהבנת חולשות האדם ובהענקת הזדמנויות לתשובה ולתיקון.
ברמה המוסרית והחברתית, היהדות מדגישה את חשיבות הרחמים בין בני אדם. המושג נוגע לנכונות לעזור לזולת, להקל על סבלו, ולהיות אמפתי כלפי צרכיו. דוד בן ארזה אינו עוסק בעניינים שבין אדם לחברו, אלא לוקח את הבקשה למקום הכי אישי שלו.
המוסיקה משדרת את מונולוג הבקשה לעומק. היפה בה השילוב של תפילה וקצב. זהו המפגש האפקטיבי בין מוסיקה יהודית, פופ ומוסיקה עממית. היא שהופכת את השירה לפנייה של שכנוע עצמי ואמונה בכוח העליון.
דוד בן ארזה רחמים בימוי ועיצוב: עמרי מלכה
התרחקתי יותר מדי/ זה לא כדאי/ להתקרר בחוץ עכשיו/ ולא אף פעם
תיכנס חמוד/ תדליק ת'דוד/ יש מים חמים/ וזה לא אבוד/ לא אבוד, לא אבוד
ורק אל תתייאש, אל תתייאש / מן הרחמים, רחמים
אפשר לבקש רחמים/ יש גם דין ויש גם אש – ברחמים
אפשר לבקש/ רחמים, רחמים
תתבגר דוד/ אתה לא תפסיד/ אם תעיז להיות אתה/ להיות דוד
זה כל מה שיש/ תקפוץ לאש/ לא, אל תיכנע/ לא, אל תתייאש
אל תתייאש, אל תתייאש/ מן הרחמים/ אפשר לבקש רחמים
יש גם דין ויש גם אש – ברחמים/ אפשר לבקש/ רחמים, רחמים
