דוד ד'אור וארז לב ארי שרים שבח לאישה אידיאלית, שהיא דמות מופת של חריצות, חכמה, מוסריות, ואמונה. הביטוי עצמו מתאר אישה חזקה, בעלת יכולות יוצאות דופן, המסוגלת לנהל את ביתה ואת ענייני משפחתה בצורה מעוררת כבוד והערצה.
זהו עוד שיר חדש במסגרת סדרת "שירת רבים" המגיעה כבר לפרק החמישי שלה המוקדש לשירי שבת, פרויקט אומנותי חשוב המגלם מכנה משותף קולקטיבי המחבר בין פיוטים למוסיקה.
צלילי יוקילילי מקדימים הדואט בקולותיהם של לב ארי וד'אור המתמזגים להרמוניה קולחת במנגינה ובקצב שמזמינים לשירת יחדיו.
אם אפשר לדבר על שירת פולק יהודית עכשווית – זה השיר הזה. החיבור של הפופ הישראלי לפיוטים הוא תופעה מוזיקלית ותרבותית מעניינת, שהחלה לצבור תאוצה בשנים האחרונות. תהליך זה משקף שילוב בין עולמות מוזיקליים שונים, תוך שמירה על הייחודיות של כל אחד מהם, ובכך מבטא את העושר התרבותי המדגיש את השורשים היהודיים והמזרחיים של התרבות הישראלית המודרנית.
ד'אור את לב ארי מגשימים נפלא את המיזוג הזה במוסיקה פשוטה ששומרת על קווי מתאר עממיים נגישים ללא יומרה להמציא את הגלגל מחדש.
דוד ד'אור וארז לב ארי אשת חיל
אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה.
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה.
דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה.
אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה.
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
היתה, כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחק, לנערתיה
אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה.
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
רבות בנות, עשו חיל ואת עלית על-כלנה שקר החן, והבל היפי, אשה יראת ה,' היא תתהלל
תנו-לה, מפרי ידיה, ויהלולה בשערים במעשיה.
