איך הופכים תובנות חיים לדרמה אישית העולה על הכביש הראשי? תקשיבו לשיר הזה. עד כמה עולם הפנימי (התודעה) של האדם קובע את המציאות שהוא חווה ולא נסיבות של מציאות חיצונית? לדורין אור יש תשובה בשיר, שאומרת כי כל דבר רע שתראה באחר, למעשה קיים בתוכך – אחרת לא היית רואה אותו. דורין הפכה את התובנה לסערת רגשות בגוף שני ושלישי, בשירה ובדיבור, בעיבוד אפקטיבי שמקדם את הנרטיב.
הטון המתכוון מונע במנגינה ובעיבוד סוחפים. אור מצליחה להפוך את האמירה לעוצמה דרמטית ממוקדת שלוכדת את המאזין ומעלה אותה על המסלול הרגשני שלה. באופן מפתיע הרציונל מסתנכרן נפלא עם האמוציונאלי, והתובנה מקבלת עוצמה ומחלחלת.
*** דורין אור: "השיר הוא תולדה של שיעורי תורה, שממלאים את הנשמה. לאחר כמעט ארבע שנים, בהן אני מעבירה מסרים ברשתות החברתיות, הגיעה השעה להמיר אותם ליצירה מוסיקלית של ממש".
דורין אור מראה צילום: רן יחזקאל, איציק מיזרוחין במאי: לירן סגל
מי שמעמיד פנים/ בסוף ישב בחוץ/ זה עולם של שחקנים/ עד שהתעייפו לרוץ
מבין כל הפרצופים/ שמתחלפים
ועוד ליטוף כזה חטוף/ מחילה/ זה מגרד לי בגוף
ואם אומרים שהבפנים/ זה מה שרואים בחוץ
היכן אמצא זאת מתוכי/ עוד איזה פרצוף פרוץ
זה מסע של שיקופים/ שלא תהיה לך טעות
לאן שתלך/ תראה עצמך/ מבעד תלבושת/ של מי שמולך
וזה שאמר/משהו לא כרצונך/ ואם פסלת/ נפסלת אתה
מי שמחפש בפנים/ בסוף ימצא בחוץ
תחשוב שחשבת אהבה/ ביום שהכרת את רעות
זה הזרם שבך/ שממלא את העוצמה/ של שגרת היום שלך
אם כך את מי עוד נאשים/ בבעיות שבכבישים/ במגורים בכלכלה/ אח.. איזו מדינה
אם תמצא שלום/ במלחמות בך/ גאולה שלמה
פזמון חוזר…
כל העולם החיצוני/ הוא שיקוף/ של העולם הפנימי
כשתסדר את הבפנים/ בחוץ יהיה טוב יותר
אין במציאות שיהיה אדם/ רואה אדם אחר
עובר עברה/ אלא אם כן/ יש בו מאותה עברה/ או כדוגמתה
כל דבר שתראה בחוץ/ שלא בסדר
זה זמן להסתכל בפנים/ לעשות שם סדר
רואים אותך תמיד/ אתה לא לבד בחדר
ואם פסלת תדע/ נפסלת אתה
