התצלום האייקוני של דיוויד בואי שצילם בריאן דאפי הוא החלק המרכזי של תערוכה המציינת 50 שנה לאלבום Aladdin Sane מ-1973. ה דיוקן שהפך ל"מונה ליזה של הפופ", מוצג עכשיו בסאות'בנק סנטר במרכז לונדון.
"אלאדין ומנורת הקסמים" Aladdin Sane, האלבום פורץ הדרך של דיוויד בואי, הוא האלבום שיצא אחרי "עלייתו ונפילתן של זיגי סטארדסט" (1972) ב-13 באפריל 1973 בחברת אר.סי.איי. האלבום מהווה המשך ל -The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars.
זה היה אלבומו השישי של דיוויד בואי, שהיה אז באחת התקופות היותר פוריות-לחוצות בקריירה שלו. האלבום שהוקלט בלונדון ובניו-יורק היה האחרון שבואי עשה עם "העכבישים" – מייק רונסון (גיטרה, פסנתר), טרוור בולדר (בס), ציק "וודי" וודמנסי (תופים) וגם הציג את פסנתרן הג'אז אוונגרד מיק גארסון. בואי עצמו ניגן גיטרה, מפוחית, קלידים וסקסופון.
שם האלבום הוא משחק מילים של "A Lad Insane". גרסה מוקדמת של השם היא "Love Aladdin Vein", אשר בואי הציע ככינוי לסמים. אלאדין סיין הוא דמות חדשה של בואי, מעין התפתחות של זיגי סטארדאסט. אלאדין סיין תואר על ידי בואי בעצמו כ"זיגי הולך לאמריקה"; רוב השירים הם תצפיות שהוא כתב במהלך נסיעות בזמן Ziggy Stardust Tour שלו. הביוגרף כריסטופר סנדפורד האמין כי האלבום הראה כי בואי "היה מזועזע בעת ובעונה אחת על ידי אמריקה".
רגשותיו המעורבים מהמסע נבעו, לדבריו של בואי, מ"רצון לעלות על הבמה בביצוע השירים שלי, אבל מצד שני לא ממש רצה להיות באוטובוסים האלה עם כל האנשים המוזרים האלה… אז Aladdin Sane היה פיצול של האמצע". סוג זה של "סכיזופרניה", כפי שתיאר זאת בואי. ידי האיפור שלו, כפי שנראה על עטיפת האלבום, שמציג את הפיצול של המוח.בואי סיפר, כי הנער המטורף משיר הנושא של האלבום נוצר בהשראת אחיו הסכיזופרן, טרי.
Aladdin Sane, שביסס את בואי גם בארה"ב, נחשב לאלבום היותר מגוון סגנונית עד אז – יחסית לקודמים שלו. יש שזיהו בו השפעה של הרולינג סטונס בשיר הפתיחה Watch That Man, כמובן בגרסת הקאבר ל – Let's Spend the Night Together, באוריינטציה של גלאם רוק. השפעות אחרות – מאדי ווטרס ב – The Jean Genie. את Drive-In Saturday יש מי שכינה "נוסטלגיה "מודרנית. כאן הושפע בואי מסגנון הדו-וופ doo-wop האמריקני של שנות החמישים (הגיע למקום השלישי במצעד הבריטי)
Cracked Actor נחשב לשיר היותר דקדנטי של האלבום. רוק מחוספס שנכתב בעקבות ביקורו של בואי בהוליווד, בו התבלט הגיטריסט מיק רונסון.
לעומת זאת – Aladdin Sane בלט במרקם מוסיקלי אחר לחלוטין בנגינת סולו פסנתר ג'אז אוונגרדי-דיסוננטי של מיק גארסון. ועוד קונטרסט – הסגנון הקברטי הברכטי בשיר Time ובשיר המסיים Lady Grinning Soul.
לאלבום נרשמו לפני יציאתו (באפריל 1973) מאה אלף הזמנות מוקדמות. הוא הגיע למקום הראשון במצעד המכירות הבריטי, למקום ה-17 במצעד המכירות האמריקני של הבילבורד ולמקום ה-277 ברשימת 500 האלבומים הגדולים של מגזין הרולינג סטון.
1. Watch That Man
2. Aladdin Sane
3. Drive-In Saturday
4. Panic In Detroit
5. Cracked Actor
6. Time
7. The Prettiest Star
8. Let's Spend the Night Together
9. The Jean Genie
10. Lady Grinning Soul
