"מה שעולה … חייב לרדת" אומר השיר "ספינינג וויל", מהלהיטים הגדולים באוסף של ההרכב שהיה בבחינת אחד המאסטים שלי בסוף השישים תחילת השבעים. ואמנם, זה מה שקרה לסגנון שההרכב "דם, יזע ודמעות" ייצר אז – פיוז'ן של ג'אז ורוק. הוא עלה בגדול לפסגה, וירד ממנה למדרון התלול. אבל כשאני שומע היום את השירים האלה, תחושת דג'ה וו נהדרת מציפה אותך. קולו הנשמתי-בלוזי של הזמר הראשי – דיוויד קלייטון תומאס (בצילום עכשווי) נחקק חזק בזיכרון, במיוחד בשיר של היוצרת המחוננת לורה ניירו And When I Die, כמו גם השיר שידו הייתה בו Spinning Wheel. אין ספק שהטון של תומאס עיצב את הסאונד של ההרכב, אבל לא רק. גם העיבודים נחשבו נועזים וחדשניים.
"דם, יזע ודמעות" היו מקוריים ומיוחדים כי הם לא הלכו בתלם מיינסטרימי ויצרו חידוש – תפירה של אלמנטים ג'אזים לרוק. הסגנון ישב חזק על עיבודים לכלי נשיפה אנרגתיים, ב- Go Down Gamblin' וכאמור על הנוכחות הקולית של קלייטון-תומאס
האוסף מציע את השירים הכי מוכרים של "דם, יזע ודמעות", רובם הצליחו להימלט מחוק ההתיישנות. אמרתי דוגמיות בסיסיות – כי עורכי האוסף הלכו על ההקלטות הראשוניות-המקוריות, בלי לנסות גרסאות אחרות של הלהקה. אחד משירי הסלואו היותר רומנטיים-דרמטיים שעמדו במבחן הזמן – I Love You More Than You'll Ever Know של אל קופר. הלהקה הצליחה לגוון בהכנסת אלמנטים שונים כמו צליל לטיני ב- Lucretia Mac Evil ומצד אחר זה הבלוז של בילי הולידיי – God Bless The Child שגם הוא מקבל בעיבוד מפנה במעבר במקצב לטיני בעיבוד לביג באנד ג'אזי, וזה ללא ספק אחד העיבודים המרתקים באלבום האוסף. ואחרי כל השנים האלו – זה עדיין אוסף מאסט.
13. More And More
וידיאו "God Bless The Child"