דן שפירא לקח את זעקת האוהבת במצוקה לרחובות פריז. תוספת הבית בצרפתית מנכיחה את הסיטואציה שם. למה פריז? חיפשתי בדף המידע שהגיע עם השיר. שפירא מדבר על  השראת "תחושת זרות ומרחק" בעיר הרומנטית, בה הציע נישואין לאשתו תמר.
שפירא שר את מועקת הגעגועים של האוהבת – מפיה (לשון נקבה) כתפילה, נגוע במזרחיות עדינה – בסלסול, גם בעיבוד האוריינטלי. שימוש בעיטורים קוליים מזרחיים מוסיף  עומק רגשי ואופי ייחודי לשיר.
מעבר לכך, שפירא נותן לנשמה לשיר בהזדהות מופתית עם האוהבת- המתגעגעת. שירתו נוסקת לעוצמה שיש בה תחינה, שמקורה מתחת למיתרי הקול.
הצרפתית מתחברת לשיר כרקע מתלווה בעידון "רומנטי" יפה.
נראה כי כישוריו כשחקן יצרו כאן מעין "תפקיד מוסיקלי" יחיד במינו המעניק לשיר עוצמות ייחודיות, בביצוע הדרמטי, גם בהפקה המוזיקלית העשירה.

צילום: מעיין אמזלג

דן שפירא בחלומי בימוי ועריכה: כרמל ראובני צלם בפריז: לירן הוטמכר צלמת בישראל: מעיין אמזלג שחקנית: נעמה פרייס 

תביט אליי/ אני מחפשת אותך/ בין מנגינות זרות/ לבד יחפה
תשמע קולי/ אני עייפה מלצעוק/ ברחובות פריז/ איפה אתה?
בחלומי/אתה איתי/ כמה ימים/ הלכתי לבדי
שלך כולי  / מנגינתי/ נפשי צמאה/ נפשי צמאה
אל תפחד/ בערת ליבי/ לא תשרוף אותך/ היא הגנתי
תבין אני רוצה לעוף/ בין פסגות ההרים
אני לא פוחדת עוד/ אני רק שירים
בחלומי אתה איתי/ כמה ימים/ הלכתי לבדי/ שלך כולי  / מנגינתי
נפשי צמאה/ נפשי צמאה

Je suis sous le ciel de Paris
Je suis sous le ciel de Paris
Est ce que je rêve?
Je veux rentrer à la maison
Je veux rentrer à la maison
Écoute je ne sais pas
je ne sais pas
J'ai besoin de réfléchir
Je t'aime mais j'ai besoin d’un peu d’air
On parlera plus tard daccord?

בחלומי/ אתה איתי/ כמה ימים
הלכתי לבדי/ שלך כולי  / מנגינתי
נפשי צמאה/ נפשי צמאה

דן שפירא פייסבוק