בואו נדבר על נחמה. לפני שנדבר תקשיבו לדנה ברגר, בשיר הזה. כולו נחמה, חמלה, חיבוק אוהב. רחל שפירא כתבה: "אם ראינו נכונה / לפעמים אני / לפעמים אתה / כה זקוקים לנחמה". השיר הוא יותר מנחמה. ברגר שרה מעין הדרכה בריפוי עצמי להפיג צער ומועקה, שיש בה אמונה ללא שאת בטוב.
כמו בשירים רבים שלה, יש אצל ברגר משהו מלודי מאוד נוגע ומגיע, הטונים שלה מעבירים חום ואנושיות. כשהיא שרה "הכל יעבור/ ואת תהיי בסדר/ בריאה ויפה מתמיד" אי אפשר שלא להאמין שהיא מתכוונת לזה. ברגר, מהיוצרות זמרות היותר אמינות שצמחו כאן, משכנעת שהיא נמצאת לחלוטין בתוך תהליך הריפוי האישי. המוסיקה הנוגה בשיר מכילה את התחושה המורכבת הזו של השתתפות בצער וגם אמונה בטוב.
*** דנה ברגר: את ״עטופה ומוגנת״ כתבתי כחיבוק עוטף לאישה שאהבתי מאוד והייתה זקוקה לזה, כשרק מילים כבר לא יכלו לנחם. תוך כדי תהליך הכתיבה הרגשתי, שגם אני מצליחה לקבל את החיבוק הנחוץ מעצמי. כל כך הרבה פעמים אנחנו פשוט שוכחים או מניחים בצד את הכאב שלנו בתהליך התמיכה בכאב של אחרים. את 'עטופה ומוגנת' אני שרה בשנתיים האחרונות בהמון מפגשים, עם הרבה אנשים שונים מאוד זה מזה, שלכולם מכנה משותף אחד: הם מחפשים דרך לשחרר, לנשום. הבנתי שזהו שיר ריפוי עבור עצמי ועבור אחרים. אני מקדישה את השיר לכל מי שצריך, אבל בעיקר לכל הנשים שנמצאות עדיין בשבי"
דנה ברגר עטופה ומוגנת
מותר לך/ להיות חלשה/ / מותר לך לבכות
עכשיו בלי בושה/ תני לי לקחת/ קצת מהכאב
תני לי לשיר לך/ ילדה
מותר לך לצעוק/ מותר לך לשתוק/ מותר לך לצרוח
לנסוע רחוק/ אל תנסי/ להחזיק בכוח
את מה שסגרת/ עכשיו זמן לפתוח
כי את/ עטופה ומוגנת/ את אהובה כל כך
הכל יעבור/ ואת תהיי בסדר/ בריאה ויפה מתמיד
עכשיו זה הזמן/ לרפא את עצמך/ להסכים לעצור
לפתוח את הלב/ זמן לעשות/ מקום לכאב
רוח של ערב/ ילד אוהב
כי את/ עטופה ומוגנת/ את אהובה כל כך
הכל יעבור/ ואת תהיי בסדר/ בריאה ויפה מתמיד
