דניאל מלחי גרם לי להתרגש מחדש מאחד השירים היפים ששמעתי בפסטיבל הזמר והפזמון 1973 בביצוע אלי מגן. "יליד הארץ" הוא שיר תודה של אהוד מנור להוריו, על שעזבו את הגולה ועלו לארץ, ובזכותם הוא נולד, גדל וחי בישראל. כתיבת השיר קשורה באופן פרדוקסלי למותו של יהודה, אחיו של מנור שנפל במלחמת ההתשה. מנור פנה בפניה ישירה אל אביו ואימו: ״אבא, שר אני לך״ ו- ״אמא זה השיר הוא לך״ ותיאר המציאות שלו כיליד הארץ, ואת הדברים להם זכה בעקבות עליית הוריו: ״שמש בא אל החלון״, ״ענף ירוק״, "ילד שפקח עינו לתכלת״, ״בצל כרמל ליד הנחל״. כותרת השיר ״יליד הארץ״ כלל לא מופיעה בטקסט השיר עצמו, אלא רק נותנת הסבר לטקסט, מתארת את התוצאה של עליית ההורים ארצה ומאגדת תחתיה את ההוויה הישראלית בהמשך.
מישה סגל הלחין את השיר, לחן קסום שמיטיב להעביר את המסר בביצוע המקסים הוא של אלי מגן. המבנה המלודי של השיר תואם להפליא את רוח השיר – יש בו תוגה והתרוממות רוח. דניאל מלחי בגרסתו כמו מספר את הסיפור האישי שלו בשירה שמגיעה מהמקום העמוק שלו בעיבוד שמבליט צליל נשיפה ומשיב רוח חדשה בשיר. קאבר שמגלה מחדש את השיר.
*** אהוד מנור: "זה שיר תודה לאמי ולאבי. נכתב כמה שנים אחרי שאחי נהרג. אני חושב ב-71' או 72'. אמא שלי התקשרה אלי כאשר שמעה את השיר, בכתה והודתה לי. אחרי שאחי נהרג, היא חזרה על המשפט 'למה הייתי צריכה לבוא לארץ וכל הביוגרפיה אולי הייתה אחרת והילד היה חי ו…". זוהי תשובתו לאמו היא השיר הזה.
צילום: אילן ספרא
דניאל מלחי יליד הארץ
אבא, שר אני לך
על שיום אחד קמת ותלך
אמא, זה השיר הוא לך
על ימי לכתך אחרי אבי
לכאן
שמש בא אל החלון
ענף ירוק מלילה ניער
וילד שפקח עיניו לתכלת
כאן בארץ אל
בצל כרמל, ליד הנחל
