האלבום מתעד את ההופעה של דפש מוד בבירת מקסיקו במסגרת סיבוב ההופעות העולמי שליווה את אלבום האולפן האחרון ועטור השבחים של הלהקה, Memento Mori. האלבום מכיל 24 שירים + 4 שירי בונוס מתוך סשני האלבום Memento Mori, כך שהוא משלב בין חומר חדש לבין הקלאסיקות שהפכו למיתולוגיות. הלהקה חוותה תקופות סוערות בעבר, אך נצמדה לסינת' רוק, שהיה הצליל המגדיר את הז'אנר עצמו.
ככל שהלהקה הזו מצאה את הצליל שלה בכלי נגינה אלקטרוניים, כתיבת השירים שלה הייתה אנושית במהותה. אם היינו הולכים אחורה, Memento Mori עצמו שיצא בשנת 2023 היה מאוד מכוון לחיים ולמוותאל תשכחו, הלהקה והקול האלה קיימים מאז 1981. לכל אלבום היה משהו לומר, צליל להתנסות איתו.
ההופעה (וגם האלבום) מגיעים אחרי מות אחד ממייסדי הלהקה (Andy Fletcher), והנושא של “Memento Mori” (זכור שאתה תמות) חזק מאד
התחלה עם “My Cosmos Is Mine” – שיר חדש יחסית – ורצף עד “Personal Jesus” מעניקים תחושת מסע: מההווה של Depeche Mode של 2020s ועד לשורשים.
גם בעיבודי הלייב דפש מוד מצליחה להישאר נאמנה לסינת’־פופ / אלטרנטיב / New Wave שלה, מה שמראה שרוח הלהקה עדיין חיה גם אחרי כמעט חמישים שנה. ההופעה באיצטדיון Foro Sol במקסיקו משדרת המון אנרגיה הבמה, הקהל, האווירה, כל אלה משרים תחושת חגיגה, נוסטלגיה וגם עוצמה עכשווית.
הבונוסים (4 שירים מה-Memento Mori) מוסיפים ערך: גם מי שמכירים רק את הקלאסיקות מקבלים “טעימה” מחומר חדש.
האלבום מראה שעבור דפש מוד, גם אחרי כל השנים, הלהקה משיכה להתפתח ולשמור על רלוונטיות. מבחינה מוזיקלית: שילוב של סינת’־פופ, אלקטרוניקה, רוק, סאונד מחזירים את הלהקה למצעד ההרכבים המשפיעים.
זוהי שירתו החזקה של דייב גאהן, הסינתיסייזרים הנוצצים של מרטין גור וגם הקהל המקסיקני המרוגש. האלבום מציע חוויה שחוגגת את החיים והמורשת של הלהקה למרות נושאי התמותה.
Just Can't Get Enough, Don't Let Me Down… ו-Personal Jesus הם הקטעים הסופיים של אלבום ההופעה העוצמתי הזה. זהו שיא שמשאיר עם סוג כזה של התרגשות.מכל הפרטים הקטנים של ההופעה החיה,, אינטראקציות עם הקהל, ניואנסים שמשדרגים או הופכים את הצליל לשונה. הצמד דאג שזו תהיה חוויה בלתי נשכחת, תוך מתן הבטחה בלתי מתפשרת למופע שרק הם יודעים איך להעלות.
