"דצמבר" מנסה להפוך פוסט טראומה למוסיקה. מדובר בקהות רגשית, שינויים בוויסות דחפים ורגשות, עיוותים בתפיסת העצמי שמובילים לבעיות בהתקשרות בין אישית, חוסר ביטחון, הפרעות אישיות, פגיעות עצמית. "נפלו ההגנות/ הנפש חשופה/ שאריות הדעת/ שרועות על הרצפה", שרים אביאל קריב ואריאל גל-קריב.
מקצב המיד טמפו המנגינה והעיבוד האלקטרוני מעלים את הסיפור האישי על פסקול מלנכולי אלטרנטיבי יפהפה. הטון הגבוה של אביאל קריב מבטא ייסורי אמת. המעבר ל"כמו ציפור פצועה/ תולה עיניה בשמיים" אפקטיבי בתיאור החוויה. ההרמוניות, האלקטרוניקה מייצרים סאונד שמשדר את המבוך שבין הזיה לטירוף.
אביאל את אריאל הם צמד יצירתי שמצליח לתרגם את הטראומה לצלילים שיש בהם סיפור הנעטף באווירה קוהרנטית.
הקליפ המצורף מעניק לשיר עוצמה חזותית משמעותית בתנועה, בהבעות, באפקטים, אקוולנטי לנרטיב.
דצמבר קחו אותי מכאן צילום: מאור גרידיש עריכה: דצמבר
אישונים רחבים מביטים/ זרים ושברי דיבורים/ תמונות זזות לי כל הזמן
לילה עייף ערני/ איבדתי את עצמי/ מדרגות עולות יורדות לאן
כמו ציפור פצועה/ תולה עיניה בשמיים/ קחו אותי מכאן
מלחמות ישנות שלך/ משחקות בתודעה/ לא מבדיל בין צעקה לצחוק
מולך אני מעז קצת יותר/ מה שהלב אומר הפה משקר/ שכבה שקופה על חתך עמוק
כמו ציפור פצועה/ תולה עיניה בשמיים/ קחו אותי מכאן
איך הכל קרס/ ברגע שעצמתי עין/ קחו אותי מכאן
בסוף אתה לומד/ כשזה כבר מאוחר/ הולך על קרח דק/ מתפלא איך הוא נשבר
נפלו ההגנות/ הנפש חשופה/ שאריות הדעת/ שרועות על הרצפה
