האהבה פנים רבות לה. יש שהיא גואה, יש שהיא מתמהמהת. יש שהיא סרבנית. האחים אבן צור חוברים כדי לשיר על אהבה ונפתוליה. זוגיות אינה מבטיחה אהבה יציבה. ישנם גם רגעים של חושך. השיר מביע תחושת קוצר רוח באשר לאהבה. ("תאהבי כבר תאהבי אותי") היא חייבת להגיע לפסגתה למרות השוני בינה ובינו. האוהב משוכנע שכמו שהזמן אינו ממתין לנו, הוא גם יודע לתקן פגמים כדי שהזוגיות תעוף מחדש. "אני מוכרח לאהוב כבר" הוא משפט המעיד על צורך אובססיבי. השאיפה: "יחד נגיע רחוק". השאלה היא האם גם הצד שכנגד מרגיש באותו צורך, והאם הזמן פועל לטובת העניין.
מוסיקלית, האחים אבן צור הצליחו ליצור שיר מורכב. קיים בו מתח של דחיפות קיומית. המפגש בין תבונה ורגש מניב מהלך מוסיקלי א-אופנתי. יש בו סימטריות שהניעה את יוצרי הקליפ לחברו למחול אינטגרטיבי, ועם זאת הוא טעון אנרגיות רוקיסטיות במיוחד במעבר ל"לעוף הזמן יודע רק לעוף" בשירתו האמוציונאלית הגבוהה של אייל אבן צור. החלק האחרון נשמע כמו איזשהו המנון לאהבה – שמגיע לשיא התחושה. שיר חריג ברפרטואר של האחים, מהסוג שעשוי ללכת לפניהם ולהצטרף לרשימה של שירים קלאסיים במוסיקה המקומית.
קליפ: בימוי ועריכה – שחר אבן צור כוריאוגרפיה וריקוד – רואי שמש ואליסה פלסקובה
פתאום נפל עלינו חושך/ מקום אין לאהבה/ את שונה ממני ואני ממך
אז מה/ אולי נצליח יחד לראות
קמת פחות שמחה הבוקר/ לילה בלי שינה/ במטבח מול החלון שותה קפה
עוד מטוס בדרך לנחות/ את אומרת לי זה חודש עם הרבה הוצאות
לעוף/ הזמן יודע רק לעוף/ כאן ועכשיו כשאת מולי
תאהבי כבר/ תאהבי אותי
פתאום נדלק עלינו אור/ יש לאהבה מקום/ אני שונה ממך ואת כל כך שונה
אז מה/ יחד נגיע רחוק
לעוף/ הזמן יודע רק לעוף/ כאן ועכשיו כשאת מולי/ תאהבי כבר/ תאהבי אותי
ללמוד / זמן יודע ללמד/ לתקן עכשיו אני מוכרח/ לאהוב כבר/ לאהוב אותך
לעוף…
