בימים שמחאה במקומותינו הפכה למקצוע, שיר מחאה עלול להישמע קול ענות חלושה, רפה ולא נוקב. "החצר האחורית" מוציאים לפועל מילים של יענקל'ה רוטבליט שמשקפות העם יושב בציון נכון ל-2024. אם לדייק. זהו שיר של רוטבליט מ-2004, והשורה "האם נדע להיוולד שוב מחדש" היא שנותנת לו תוקף חדש משמעותי וחזק על רקע מה שארע כאן בשנתיים האחרונות: "ממרירות הפיכחון/ האם יקום פורקן/ כי מתק פרי הניצחון/ הבשיל זרעי חורבן
עוד רגע והכל יאבד/ אם תרצו כמו אגדה/ הלקח שיצחק למד/ ביום העקידה. הכל מונח פה על הכף/ התהומות פתוחים/ הנה הגענו אל הסף/ מלחמת או אחים".
2024 נראית נכון לעכשיו השנה הרעה והחשוכה ביותר בחייה של המדינה. לאחר חצי שנה של מלחמה בעזה הממשלה אינם מסכימה אפילו על המטרות המוצהרות שלה יש הסבורים כי המלחמה צריכה להימשך עד הסוף כדי לממש את המטרות הללו. "כואב ומר ביום עצוב/ שבו הלב ירעד/ בכל אדם ולא חשוב/ מי נגד מי בעד".
המוסיקה – אולד סקול, שירת יחדיו מלאת כוונה, מילים תפורות בלחן סימטרי ישיר ולא מורכב, מעין שירת חברים גאה, בלי דרמה וזעקה. מוסיקה שהייתה עשויה להיוולד לפני 60 שנה. סוג של שירת מקהלה הרמונית שיש הרגשה שמעקרת את הטקסט הנוקב.
החצר האחורית האם נדע להיוולד שוב מחדש
מתוך מפץ החלומות/ והלם האובדן/ מכל קרעי העולמות/ שלך הוא הקרבן
ממרירות הפיכחון/ האם יקום פורקן/ כי מתק פרי הניצחון/ הבשיל זרעי חורבן
עוד רגע והכל יאבד/ אם תרצו כמו אגדה/ הלקח שיצחק למד/ ביום העקידה
הכל מונח פה על הכף/ התהומות פתוחים/ הנה הגענו אל הסף/ מלחמת או אחים
נדמה לי שקראו בשמי/ אבל איני בטוח מי קרא לי
קרא לי ואגש/ בפני מי אני עומד/ גופי רועד אני העד
יחף הגעתי כמו ניצול בודד מן המקדש/ האם נדע להיוולד שוב מחדש
ממה שלפנינו עוד/ עלי מפות דרכים/ בין השברים והתרועות/ ודם הנסכים
כי אם שנאת חינם תגבר/ אחריתה רעות/ ובידיך הדבר להישמר מאוד
נדמה לי שקראו בשמי/ אבל איני בטוח מי קרא לי
קרא לי ואגש/ בפני מי אני עומד/ גופי רועד אני העד
יחף הגעתי כמו ניצול בודד מן המקדש/ האם נדע להיוולד שוב מחדש
כואב ומר ביום עצוב/ שבו הלב ירעד/ בכל אדם ולא חשוב/ מי נגד מי בעד
מחר ועוד שנים רבות/ אותו דיון ילהט/ אבל הנה היום שבו/ אני אשפיל מבט
תגובה אחת
היי יוסי,
אתמול הייתי בעצרת של המועצות האזוריות שלנו לקריאה לשחרור החטופים שלנו ולתמיכה במשפחות. החצר האחורית הופיעו שם עם השיר הזה באקוסטי ומינימלי. לא הכרתי או לא זכרתי את השיר מפעם וחשבתי שכתבו אותו בחודשים האחרונים. זיהיתי את השיר מהרדיו של הזמן האחרון. אז הסתקרנתי וככה הגעתי לכאן. אני מבינה עכשיו יותר וגם מסכימה עם מה שכתבת.
אז תודה על זה, והמשך יום נעים.
כנרת מבארי (כרגע בים המלח)