תודה לָחיים, שנתנו לי הכול, שרה בזמנה מרסדס סוסה,- על חיים שהרחיבו  את מרחב הדעת, שהעניקו צליל מלים לגעת על אור דולק ופרח, גם בית ואימא ואהבת החופש. שיר "תודה לחיים" או בשמו המקורי Gracias a la Vida. שירה האחרון של המשוררת הצ'יליאנית ויולטה פארה לפני שהתאבדה.היה מקור אור לתקווה לרבים ובמיוחד לנפשות נואשות.
את "אומר תודה" מוציאים צמד היוצרים, חגי ויובל חן, דווקא בתקופה טראומטית, בה החיים אינם מאירים פנים לאלפים שחוו את מוראות טבח ומתייסרים בגעגועים ובחרדה ליקיריהם החטופים. היוצרים הלכו בדרך הפוכה: במקום לקונן ולהתייסר, הם הלכו למקומות  חיוביים ומחזקים שמשקפים את החיים האנושיים ואת הכוח להתמודד עמם מתוך הוקרה והערכה למה שיש, להבליט היסוד החי באהובים שלנו, בנופים שעוטפים אותנו ובחיוניות עצמה, לייצר רקע ותשתית להתמודדות עם  משבר.

המוסיקה הפולקית והקולות מייצרים תחושת עידוד אופטימית. המגינה והקצב מעצימים  את הנרטיב, השירה וההרמוניות הקוליות משדרות כוונת אמת, הגיטרה מצטרפת במקום  הנכון, שירת התודה הקולקטיבית מעניקה לשיר רוח גבית בנוסח שירי הספיריצ'ואלס והגוספלס, שנתנו את הבסיס הרגשני ומלא ההתלהבות, שכל כך אופייני לקהילות העבדים מאפריקה,  שהייתה בהם מעט נחמה בעיתות המצוקה של העבדים.
היוצרים שרים "תודה" מתוך אמונה בחיים – במה שיש ולא מתוך מה שאין.

בית א׳:

תמיד אתה חולם על כמה יכולת להצליח/ הראש טרוד במחשבות על מה יהיה לך לא מניח
אתה הולך על 2 רגליים, ברוך השם בריא כמו שור/ אל תחלום על מה שאין, זה לא מה שיעזור
החיים יפים מידיי, אל תעצור תמשיך קדימה ותגיד
פזמון: תודה על הרוח/ תודה על המים/ תודה על שבבוקר נשברו המשקפיים/ אם רק תגיד תודה תקבל כל שתבקש
תודה על שבת/ תודה על חגים/ תודה על הילדים היפים שמתבגרים לאט/ לאט יגיע הכל וגם אם כמעט אומר תודה

בית ב:

והיום קצת התבגרת התפכחת התמונה קצת השתנתה/ כבר לא ילד אבל ראש של מבוגר שצריך כבר משפחה
אתה עוד לא בועז שרעבי/ אבל בחרת רק לתת את הנשמה ואת הלב שלך למישהי באמת
עכשיו אתה מבין כמה חשוב לומר תודה

היוצרים פייסבוק