עוד לפני שלחצתי להאזין, חלפה השאלה – האם זה קאבר למוסיקה של מוסטקי כמו גם לגרסה המוכרת של חוה אלברשטיין? עברה עוד שאלה – מי זו הילה? מה סיבת הסתרת שם משפחתה? הא בהא תליא? להעצים הילת מסתורין סביב הגרסה החדשה לשיר, שלחנה מוביל אותו לפינה אפלולית.
אחרי בירור – הזמרת היא הילה כהן אלעזר המיוחדת ("נופל מחוץ לזמן"). הלחן – חדש ומקורי. הוא מנוטרל מתיקות מלודית כדי להעביר אותו לחלקתה האישית במהלך מוסיקלי המבליט את הפן הנרטיבי שבו, ומיצר קווי מתאר, שמקרבים אותו למתחם השנסון הצרפתי.
הילה פחות שרה את השיר – יותר הופכת אותו לשיחת יחיד בעלת גוון דרמטי אינטימי, שיש בה איזושהי "סודיות" מלוחשת. אהוד בנאי עיטר יפה בצלילי גיטרה חשמלית ומפוחית, בעיבוד שהפנה את השיר לשביל בלוזי אפוף אווירה תואמת. הילה מצליחה להעניק לשיר יופי חדש במונולוג שמקרב אותו למהות המסר שבו.
**** לאחר הופעות רבות בהן ביצעה את הלחן המקורי, נוצר רגע בזמן, בעקבות הופעה בפריז, בו הילה שרה חלק מהשיר בצרפתית. אז נולד הרעיון ללחן בלוזי מינורי שמתכתב בדרך נוספת עם המקור. אהוד בנאי פגש את הילה באקראי על במת "צוותא" באירוע ששניהם השתתפו בו, אהוד הצטרף לאחד השירים של הילה באופן ספונטני בגיטרה ומפוחית, ומכאן עלה הרעיון לשיתוף פעולה כלשהו בעתיד. כשנוצר הלחן עם ריף הגיטרה של הילה, היה ברור שפונים לבנאי.
הילה את חירותי מארחת את אהוד בנאי את חרותי בימוי אשביט (אשר ביטנסקי) בשיתוף יניב גריידי
את חרותי/ שמרתי לי אותך/ כמו כוכב בסער
את חרותי/ עזרת לי לעמוד/ בכל כאב וצער
ולצעוד בדרכי גורלי/ עד תבוא גם עלי השלכת
ולרקום חלומות על קרני הלבנה/ ללכת ללכת
את חרותי הורית לי לוותר/ על תפנוקים ונעם
את חרותי לימדת את לבי/ איך בבדידות לשמוח
את שלימדת אותי לחייך/ למראה הרפתקה שחלפה לה
ללקק את פצעי במסתור/ ולקום/ ללכת לי הלאה
את חרותי/ בלילה קר אחד/ הפרתי את בריתנו
כך לבדי ערקתי מהשביל/ עליו פסענו שנינו
בגדתי בך חרותי הטובה/ אל הכלא פסעתי בצער
אל הכלא החם/ אשר שמו אהבה/ נאספתי כמו נער
וסוהרת יפה/ בתנועה רחבה/ נעלה את השער
