המילה "דו־קרב” מטעה. היא עושה דרמה של חרבות ושל מי מנצח את מי, ובפועל זה יותר שני אודישנים במקביל עם טבלת ניקוד. אין פה מאבק על אותו שיר או עימות ישיר . יש פה פשוט: מתמודד א’ שר מקבל ניקוד. מתמודד ב’ שר מקבל ניקוד.  זו יותר השוואה מאשר התמודדות. השם “דו־קרב” הוא טלוויזיוני נטו – יוצר מתח, נותן תחושה של הכרעה דרמטית, גם אם בפועל כל אחד עושה את שלו. אם היו קוראים לזה “סבב השוואתי” או “ראש בראש בניקוד” זה היה הרבה יותר מדויק,  אבל הרבה פחות רייטינגי.
גם ההגדרה הנושאית של השירים (אירוויזיון, אגדות מוזיקליות, אקסים) סתמית, אקראית וחסרת חשיבות.
"הכוכב הבא לאירוויזיון" כבר בשלב שמחפשים דרכי הדחה כדי לקבוע בסופו של דבר את המועמד המתאים ביותר לייצג את ישראל, ומשלב ה"דו קרב" הזה אכן עולים שני שמות – של אלונה ארז ונועם בתן, אבל הייתי מכניס לתחרות הסופית גם את מייקל הרפז ואגם חזן המצוינים. היתרון של נועם בתן ביכולות המגוונות שלו כיוצר, כמבצע המכוון את עצמו למטרה בכל כובד הרצון והמשקל, לעומת אלונה ארז שהיא זמרת מליגת על – משוחררת, מפוקחת, מהוקצעת. דווקא הבלתי אמצעיות שלה, הביטחון, המקוריות –  משכנעים שהיא (בעיני) המועמדת היותר רצינית.

מייקל הרפז – Ordinary – ביצוע ברמה "אירוויזיונית" גבוהה. ביטחון, מקצועיות, חספוס + עוצמה. לשופט עדן חסון חסרה "זרימה" בביצוע. לא הבנתי. הוא רצה שמייקל ירקוד? ציון: 9
תמיר לוי – Sex On Fire – קאבר שהיה העתק כמעט מדויק של המקור (ניטי גריטי) בדרמה, בהבעה בעוצמה. לאמדורסקי זה נשמע "צעקני" מדי. נראה שהוא לר מכיר את המקורף אבל בהחלט יש מצב שתמיר היה צריך לבחור שיר אחר. ציון: 7
אגם חזן – "יוניקורן" – זה היה ניסיון מובהק לעשות מהדורה של נועה קירל בכל פרמטר של שיר, ריקוד כוחני וכוריאוגרפיה מהוקצעת. הביצוע סבל פה ושם מחוסר דיוק, אבל אין ספק כי מבחינת שילוב כישורים הקאבר הזה שירת אותה. ציון: 7
סתיו וקנין – "השקט שנשאר" – הניסיון לבצע את השיר מול הביצוע המוכר של שירי מימון היה שגרתי מדי, חסר אינטרפרטציה מקורית הבחירה לשיר את השיר הזה היתה טעות. ציון: 6
אליאור שמש – Rehab – איימי ווינהאוס היא אתגר לא פשוט, והביצוע הזה לא ממש עמד בו, הגם שאליאור הוכיחה כי מבחינת כישורים היא ראויה להמשיך עד השלב האחרון
נווה לוי – "כמו שיכור" – זוהר ארגוב הוא בשלב זה של התחרות בחירה לא נכונה, ונוה לוי עם על הצבע הקולי והסלסול היפה והמיוחד שמזכיר את ארגוב – כבר לא נמצא על הגל הנכון.
אלונה ארז – Ex's & Oh's –  גם בשיר רוק מובהק היא נשמעת מהוקצעת, מלאת ביטחון, מצוינת בהגשה, בטונים, בעמידה הבטוחה על הבמה. השופט חסון רצה שהיא תהיה יותר "שחקנית", ואני אומר לה: עצת אחיתופל.
נועם בתן – "בובה" – יש לו את כל החבילה כיוצר, כמבצע, חיבור טוב לנגנים וגם עודפי התלהבות ואנרגיה על הבמה. מועמד רציני להגיע לוינה.

אגם חזן – "יוניקורן"

הכוכב הבא לאירוויזיון פייסבוק