האם יש סיכוי לזמרים מסלסלים בסגנון ים תיכוני מצוינים כמו נווה לוי ושקד סלומון להגיע לאירוויזיון? האם הצבעת השופטים צריכה להתייחס לסגנון שלהם במתן "אדומים" או "כחולים"?
אלך על תשובה לא החלטית: התחושה היא ששני הזמרים הנ"ל חסרי סיכוי להגיע לאירוויזיון. עם זאת, עדיין שווה לבחון את השינויים שחלו בתחרות בשנים האחרונות. באירוויזיון מחפשים ייחודיות וקול מקורי. בעשור האחרון אירוויזיון הרבה פחות נחשב לפופ מערבי טיפוסי ויותר מכוון לזיקה תרבותית, לשילוב בין פופ לבין סגנונות אתניים. אמנים בסגנון  סגנון ים-תיכוני יכולים להיתפס כמי שמייצגים את ישראל בצורה אותנטית ולא נשכחת, מי שיוצרים שילוב בין מסורתי למודרני. מדובר בשירים עם אלמנטים אתניים ותופעות של נגינה אותנטית  או מסלסל ייחודי.
רווה לוי ושקד סלומון משדרים: אותנטיות, קשר לשורשים, קול שלא נשמע בכל מקום. הם מהסוג שעשויים  ליצור חיבור רגשי ישיר עם הקהל הבינלאומי. שירים עם טעם מקומי נותנים זכירות גבוהה.
מצד שני: לא מספיק רק שירה וסגנון ייחודי – צריך גם נוכחות בימתית, סיפור אישי או אמירה, קשר רגשי לקהל. בשני האלמנטים האלה – לוי וסלומון פחות טובים. כזמרים ים תיכוניים -שניהם ראויים! ועדיין: זה תלוי לא רק ביכולת הווקאלית, אלא גם בבחירת שיר נכון, מסר עוצמתי ונוכחות בימתית שמדברת לעולם. האם מפיקי התוכנית ילכו על הימור כזה? לא רק אני מפקפק…

נווה לוי – "מדמואזל" – ייחודי, אמיתי, משתפר מתוכנית לתוכנית, שר הכי טבעי הלי מניירה, בלי ללחוץ. עדיין חסר מעט נוכחות בימתית. ציון: 8
אגם חזן – How Far I'll Go – מדויקת מאוד, בעלת סגנון משלה. לאיתי לוי לא מספיק שהיא "חמודה". גם לי לא מספיק שלוי הוא שופט חמוד בלבד. ציון: 9
שקד סלומון – "עננים" – טנור יפהפה, שמר שמסלסל מסוגנן מאוד ומשדר רגש בקול ענק. האקפלה שלו הייתה נפלאה. כישרון טבעי. המגבלה שלו – בימתית – כפרפורמר ציון: 8
דורין אור – "לילות וקללות" – השילוב של ספוקן וורד הוא הסמל המסחרי שלה. לא בכל קאבר זה מתאים. הפעם זה עבד. ה"אדום" של אמדורסקי היה על כך שהשילוב הזה לא מתאים לאירוויזיון. ציון: 8
שירה זלוף – "כל הזמן הזה" – גרסה לא "דודתית" לשירו של רביד פלוטניק. חיבור יפהפה בין ראפ לפופ, תיאטרון נטו, מקורית, כישרון מדהים, ואני חוזר על מה שאמרתי: בהחלט לשקול אותה כמייצגת ישראל.  ציון: 10

שירה זלוף – כל הזמן הזה

הכוכב הבא לאירוויזיון פייסבוק