הפרויקט החדש של עידן רייכל הוא מגוון מטעמים קליטים שתופסים חזק מהאזנה ראשונה. . זהו הגיוון המוכר שלו במבצעים, בסגנונות, גם בשפות. יש כאן רוני דלומי בעברית, לואי עלי ערבית, ארקדי דוכין ברוסית, שיר אהבה מלבב בשירתו של גידי גוב, ניחוח של נגן העוד האמריקאי-ארמני ארא דינקיג'אן מלהקת "נייט ארק" (המוכר בישראל בעיקר על מנגינת "החמישייה הקאמרית) בקטע האינסטרומנטאלי הפותח, שי צברי הנפלא, כמובן רייכל עצמו כמבצע.
זהו אלבום רייכלי טיפוסי שממשיך את הפרויקט שלו המאופיין בבחירת מבצעים בצורה הכי פונקציונאלית, בטקסטים פשוטים הנוגים באהבה ובחסרונה, בהכנסת שפות זרות הקשורות לעירובים האתניים בארצנו. עשרת השירים מעידים על היכולת שלו לייצר להיטים, שאינם "מתחשבים" באופנות עכשוויות, אלא מתחברים להוויה הקוסמופוליטית המקומית בהקפדה על המלודיות, ההרמוניות והעיבודים העשירים.
האלבום נפתח במנגינה נוגה ויפה בנוסח "נייט ארק" בנגינת העוד של ארא דינקיג'יאן, אחריו – תוגת געגועיו של הרומנטיקן הבלתי נלאה ב"עד שתחזרי אלי" במנגינה שממגיעה ממעמקים, לואי עלי הזמר והשחקן הדרוזי-ישראלי שר שיר יפהפה בערבית, ( بلدي, המדינה שלי), רוני דלומי ב"תחזור", שיר געגועים מצמרר הפוגע ישירות במרכז הרגש.
ארקדי דוכין שר ברוסית בסגנון המשורר ולדימיר ויסוצקי Жил человеĸ на свете (חי אדם בעולם), שי צברי שר עוד תוגת געגועים, "לא יכול לישון", בקצב מיד טמפו במנגינה שנימוחה כחמאה, "תמיד זה געגוע" הוא שיר כמיהת הלב ("הלוואי היו כנפיים שיקחו אותי אלייך") נוסף ששר רייכל עצמו במנגינה נוגה קסומה המעוטרת ניואנס אוריינטאלי.
"לא איכפת לי" הוא שיר אהבה וקנאה בשירתה המשוועת של מאי ספדיה בעיבוד אווירה שמיימי. בסיום זהו "ילדים של קיץ", שיר ילדים מענג בנוסחי עיבוד המיתרים האוריינטלי של הפרויקט הוותיק על הווי והווית נעורים של אחרי הקיץ והחופש הגדול מזווית בוגרת.
רייכל ממשיך להפגין את יכולתו לנסח ישראליות חדשה מעורבת, כמו שעשה באמהרית, כולל המשמעות של כתיבת שירים במגוון שפות וליהוק מבצעים שונים, והכל תמיד פופי ומלודי להפליא וארוז היטב בעיבודים מותאמים. האזנתי בכיף בלופ.
