אני מקבל בממוצע חמישים-שישים שירים חדשים (סינגלים) בכל שבוע לסקירה מהאתרים המתמחים בהפצה, שהיא כיום דיגיטלית לחלוטין. ההוצאה הקלה של סינגלים יוצרת שוק שהוא הרבה יותר משיטפון. זה כבר צונאמי. גם זמרים יוצרים סוג ג' או ד' מאמינים שהם הולכים לכבוש את הרדיו. הכמות עצומה ובלתי ניתנת לשליטה. כמבקר מוסיקה, אין סיכוי שאצליח להאזין אפילו ל-3% מהשירים שיוצאים. בתחנות הרדיו מנסים ליצור רשימות שידור לפי פרמטרים שונים, שלא תמיד קשורים באיכות נטו. לרוב, מתיישרים על קו מסחרי מייצר רייטינג האזנה לקהלים מוגדרים. יוצרי איכות משלמים על כך באי השמעה של שיריהם. המסחריות שולטת חזק בתעשייה הזו, שממשיכה לפרוח ולפרנס אולפנים, כותבים, מעבדים, מפיקים, אולפנים, אתרי הפצת שירים (כמו "לינקטון" או "פטיפון) ויחצנים.
מצד שני, וזו הסיבה לשיטפון – בעידן הדיגיטלי, הוצאת סינגל היא קלה יותר מאי פעם. ניתן להקליט ולהפיק שירים באיכות גבוהה גם באולפן ביתי עם ציוד זול יחסית ותוכנות שמאפשרות לכל אחד להפיק מוזיקה מקצועית.
בעבר, אמנים היו תלויים בחברות תקליטים שמימנו והפיצו את המוזיקה שלהם. כיום, אפשר להוציא שירים בתדירות גבוהה וללא מגבלות חוזיות מחמירות. בעבר, אמנים הוציאו אלבומים מלאים, אבל היום הרוב מתמקדים בסינגלים כדי להישאר רלוונטיים לאורך זמן. תדירות ההוצאה עלתה משמעותית, מה שיוצר הצפה של שירים חדשים כל הזמן.
השיווק של השירים הופך יותר ויותר עצמאי ברשתות החברתיות – טיקטוק, אינסטגרם, יוטיוב, שהם כלים מרכזיים לקידום מוזיקה ללא צורך בחברת תקליטים. טיקטוק והרשתות מכתיבים אילו שירים יהפכו לוויראליים. לפעמים שיר הופך ללהיט בגלל קטע קצר ממנו שמתאים לטרנד, ולא בהכרח בגלל איכותו המוזיקלית. אמנים יכולים ליצור טרנדים, שיתופי פעולה ולהגיע לקהל ישירות.
פלטפורמות כמו ספוטיפיי ויוטיוב מקדמות שירים חדשים לפי הרגלי ההאזנה של המשתמשים, מה שמאפשר גם לאמנים לא מוכרים להגיע לקהל חדש. עם זאת, דווקא בגלל שהכול נגיש לכולם, התחרות הפכה להיות עצומה, ולכן חשוב לא רק להוציא סינגל אלא גם לבנות אסטרטגיית שיווק חכמה.
ההוצאה הקלה והבלתי תלויה של שיר בגורמים שונים – נותנת לאמנים חופש יצירתי, מקדם גיוון מוזיקלי ופותחת דלתות ליוצרים חדשים, שלא היו מקבלים הזדמנות בעבר. מצד שני, הכמות האדירה של המוזיקה שמשתחררת בתדירות גבוהה מובילה לירידה באיכות.
כשהמטרה היא להוציא כמה שיותר שירים בזמן קצר, יש פחות זמן להקדיש להפקה עמוקה, עיבודים עשירים וכתיבה מוקפדת.
במקום ליצור מוזיקה אותנטית ועמוקה, הרבה אמנים מכוונים לוויראליות, מה שיכול להוביל לשירים שמבוססים יותר על קטע קליט ופחות על תוכן משמעותי.
בעבר, שירים ואלבומים היו נחרטים בזיכרון הקהל לשנים. היום, עם הצפת הסינגלים, שיר חדש מחזיק לפעמים כמה ימים או שבועות ואז נעלם.
בגלל עודף ההיצע, גם שירים איכותיים עלולים ללכת לאיבוד בתוך הזרם, מה שיכול להוביל לאמנים להתפשר כדי להתאים למה שהולך עכשיו. ועדיין יש יוצרים שמצליחים לשלב צירתיות עם איכות ולהוציא חומרים ברמה גבוהה למרות קצב ההוצאות המהיר.
*** כמה עולה להקים אולפן ביתי? אולפן בסיסי (3,000 – 7,000 ש”ח), אולפן חצי-מקצועי (7,000 – 20,000 ש”ח)
אולפן מקצועי (20,000 ש”ח ומעלה) כלל
• מחשב עם כרטיס קול מתקדם – 10,000 ש”ח ומעלה
• מיקרופון ברמה אולפנית (Neumann U87, Sony C800G) – 7,000-30,000 ש”ח
• רמקולים מוניטור מקצועיים (Adam A7X, Genelec 8040) – 5,000-15,000 ש”ח
• אקוסטיקה מקצועית (טיפול בחלל עם לוחות בידוד וקצף אקוסטי) – 3,000-10,000 ש”ח
העלות משתנה בהתאם לצרכים שלך, אבל אפשר להתחיל באולפן קטן ולשדרג
*** עלויות הפקת שיר באולפן מקצועי: עלות הפקת שיר באולפן הקלטות מקצועי בישראל יכולה להשתנות משמעותית בהתאם לרמת האולפן, הניסיון של המפיק, והיקף העבודה הנדרש. שונים של הפקה:
שכירת אולפן והקלטה
• שעת אולפן – 150-400 ש”ח (תלוי ברמת האולפן והמיקום)
• יום הקלטות מלא (8-10 שעות) – 1,200-4,000 ש”ח
• נגנים ליווי (במידת הצורך) – 500-2,000 ש”ח לנגן מקצועי
עיבוד והפקה מוזיקלית
• הפקה מוזיקלית מלאה (כולל עיבודים, נגינה ועריכה) – 2,000-8,000 ש”ח
• הפקת ביט/פלייבק לז’אנרים כמו פופ, היפ-הופ או אלקטרוני – 1,500-5,000 ש”ח
מיקס ומאסטרינג
• מיקס מקצועי – 800-3,000 ש”ח
• מאסטרינג – 300-1,500 ש”ח
הוצאות נוספות (במידת הצורך)
• כתיבה והלחנה (אם לא נכתב מראש) – 1,000-5,000 ש”ח
• קליפ או ויזואליה לשיווק השיר – 3,000-50,000 ש”ח (תלוי בסגנון)
• יחסי ציבור ושיווק הסינגל – 2,000-15,000 ש”ח
סה”כ עלות משוערת
• שיר פשוט עם מינימום הפקה – 3,000-6,000 ש”ח
• שיר בהפקה מקצועית מלאה – 7,000-15,000 ש”ח
• הפקה ברמה גבוהה מאוד (לשירים מסחריים עם נגנים, קליפ ויח”צ) – 15,000-50,000 ש”ח
