אהוד בנאי צילום מרגלית חרסונסקי

השירים היפים של אהוד בנאי

גדולתו וייחודו של בנאי, שהוא ממשיך את המסע המוסיקלי שלו בתוך המקום בו הוא חי, מתרפק לעיתים על סיפורי העבר שלו, אך גם מתחדש

5/5

"השביל הזה מתחיל מכאן/ לא סלול לא תמיד מסומן" (מ"יוצא לאור")

אהוד בנאי ממשיך לצעוד בשביל לא מסומן, אבל כמה נפלא, וכמה אני אוהב לטייל בו מדי פעם ולהקשיב לשיריו,  ללכת בעקבות זמר טרובדור שרוצה להעביר סיפורים אותנטיים, לערבב אקוסטי וחשמלי, פולק, בלוז רוק וים-תיכוני, קודש וחול. זה בנאי שנע בין רחוב האגס 1 בירושלים, לברוקלין, לפלורנטין. זה לא רק להיט פה, להיט שם. זה המכלול – בין אם "כלבים משוגעים", "סרט רץ", "היום", "דוד ושאול".
שאגדיר את בנאי? תקשיבו ל"כולם יודעים", תקשיבו ל"ניצוץ האהבה" מה זה? יווני, מזרחי, חסידי, רוק. לא יודע. זה קודם כל אהוד בנאי, נטוע באדמה הזו, אבל גם קוסמופוליטי, זמר עם וזמר מחאה וזמר נשמה וגם יוצר שמרגיש את הדופק של העם שבתוכו הוא חי. אהוד בנאי הוא שזיהה את מצוקתם של האחים כהי העור שבאו מאתיופיה לפני כמעט 40 שנה. הוא כתב: הם מוליכים את עלבונם ברגל אל העיר. הם עומדים מול הבניין, הם עומדים מול לב של אבן, מחכים שתיפתח הדלת מבפנים. ("עבודה שחורה")
השירים שלו אינם יכולים להיוולד בארץ אחרת. שירים עבריים עם כל הניחוחות, שנוגעים גם בשווקי איסטנבול ומגיעים עד חופי פיראוס.
בנאי נוסע בין כול המחוזות האלה שעושים את היצירה שלו למה שהיא, כולל  המוסיקה הקאנטרית-קלטית מגיעה ב"הכוכב של מחוז גוש דן". וגם האפרו של ההיברומאן וההומור של הא-יידישע רסטהאמן. הבלוז שלו אינו סתם בלוז, אלא בלוז כנעני. ובבלוז שלו יש גם קולות מואזין. הוא אולי היוצר הים-תיכוני האותנטי והאולטימטיבי ברוק המקומי. קחו את "כולם יודעים": התבלין היווני הזה. שמח שמהול בעצב. שיר על הקשיים ("ולפעמים אנחנו כל כך עייפים / אני כועס ואת מוחה דמעה") ועל רגעי האור הקסומים ("שושן אדום אני אקטוף לשערך / כשמעלינו חופה של כוכבים") על החשש והחרדה – מול דברי הרוגע. קצב שיש בו סירטקי, מנגינה וקול שמהם יוצאת חמלה אנושית.  שיר עם ישראלי שיש לו כתובת מאוד אישית.
גדולתו וייחודו של בנאי, שהוא ממשיך את המסע המוסיקלי שלו בתוך המקום בו הוא חי, מתרפק לעיתים על סיפורי העבר שלו, אך גם מתחדש, כי הוא אינו עוצם עין, בוחן את המציאות החברתית והפוליטית, מספר סיפורים חדשים על עצמו, על משפחתו, ואינו חוסך באמירת האמת, בשיקוף רנטגן של התחושות, וממשיך לקיים יחסי אהבה אותנטיים, מרגשים עם הקהל, גם בלי לרדת אליו מהבמה ולהתחבק.

צילומים: מרגלית חרסונסקי

השירים היפים של אהוד בנאי – מהרי נא

 

אהוד בנאי פייסבוק

share

6 אהבו את זה

share

6 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

תגובה אחת

  1. תודה כל כתבה נהדרת. נהניתי לקרוא את תיאוריך היפים והכל כך נכונים ומתאימים. יוצר וזמר ישראלי מרגש, כן ואותנטי שאהוב עליי מאוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן