יש הרבה אור בחדש של "התקווה 6". הנה באים אלינו סימנים של גאולה ואיתם ניצוצות של התחלה חדשה, אומר אחד שירים. עוד מעט נחליף את הדמעות מעצב לשמח,  נוכל סוך סוף לבכות מהתרגשות גדולה. "התקווה 6" מדברת בשם קולקטיב ישראלי לא מזוהה. "אור"  אומר בין השאר שכולם יחזרו הביתה, ולא נדע עוד מלחמות. על החזרה הביתה – אשרינו. על מלחמות – אשרי המאמין.
“ויהי אור” שפותח ומסיים את האלבום, הוא שיר שחי בין שני עולמות: ספוקן־וורד מציאותי, יומיומי, כמעט חדשותי,  ומצד שני -מוסיקה מלאת אור הרמוניה, תקווה, פיוט וקהילתיות כמו התפרצות אור לאחר אימה הפער בין השניים הוא מה שיוצר את הייחוד של השיר ושל האלבום כולו. לא דאנס, לא רגאיי  אלא מעין mid-tempo uplifting groove.
״ויהי אור״ , שיר הנושא של האלבום, הוא שיר תפילה וכמיהה לימים החדשים, אותם ימים מוארים להם אנו מייחלים ומצפים תקופה כל כך ארוכה וקשה. זהו ביטוי ותיאור הציפייה הארוכה לבשורות הטובות, לחזרה הביתה, לשמחה נטולת המצפון, לאנחת הרווחה הגדולה של סוף מלחמה וכמובן, התקווה – ששורדת את הכל. מדובר בשיר שמבקש לבנות מחדש את התקווה. הוא מחבר מצב נפשי קולקטיבי.
עמרי גליקמן ושות'  אינם סוטים מהקו המוזיקלי של "התקווה" שהוא מסלול מיינסטרימי המשלב טקסטים פשוטים בפופ קליט, קצב מזיז,  גרוב רוקיסטי רך, רגאיי היפ הופ ודאנסהול. גליקמן מצטיין בשירה מדוברת–מנגנת, קרוב יותר לדיבור שמשתלב בתוך המנגינה. העיבוד לכלי נשיפה מעצים ומשדרג.  יש מצב שה"ויהי אור" הזה יישאר בגדר אוטופיה, אבל אין ספק שהשיר ידליק אור גדול בהופעות של הלהקה.

מבחינת תוכן – אלבום שקשור בטבורו למה שעבר על העם הזה בשנתיים האחרונות. קחו את "גיבורי על" בו המציאות הופכת לפופ אמצע דרך. "התקווה 6" שרה אותה בהקדשה לחיילי המילואים. למעשה – שיר הלל לערב רב הזה שנקרא "עם ישראל" שעזב הכל –  קריירות, לימודים ועסקים כדי להילחם. הכותבים ערכו רשימה אקראית של בעלי תפקידים ומקצועות שכולם מהווים כקלישאת השיר –  "גיבורי על". עמרי גליקמן שר רשימה של אנשים כמו בשיח-סלון. הקו הנוגה בתחילת השיר משתנה לקצבי במתכון מוכר של "התקווה 6" – להקה ששומרת מלודי-הרמוני קצבי ללא ניואנסים.
השיר נשמע מעין כתבה מוזיקלית המחבקת את כל החיילים ומשגרת מסר אחווה לאומי כללי על אחדות עם ישראל. הוא משקף את הרוח הישראלית, שבה אזרחים מכל תחומי החיים מתגייסים בעת הצורך להגנת המדינה.
בגבה של "התקווה 6"  תמיד נשבה רוח אופטימית של אמצע הדרך. השיר הזה הוא חלק מהקונספט הזה הלא חם ולא קר.
כנ"ל "מעצב לשמחה"- שיר על תקומה אישית וקולקטיבית, שיר שמסתכל לעצב בעיניים ואומר: אני רואה אותך אבל אני בוחר לחיות. גם  "באנו לעשות לכם שמח" במקצב רגאיי ובעיבוד טיפוסי לסגנון הוא שיר של שמחה פשוטה, קולקטיבית, קלה לעיכול, הפזמון מרגיש כמו רגע שבו הלהקה מוציאה את הראש מהמים אחרי תקופה קשה ואומרת: “אנחנו פה כדי להרים את העם.”
“שוטר על הליקופטר” הוא שיר רגאיי–דאנסהול קצבי, קומי־פרוע,  משובץ רובד ים תיכוני שמח שקושר אותו לרוח האלבום: אור, שחרור, אקט של חיים אחרי חושך. השיר משתמש במטפורות "פשעיות" כדי לתאר הצלחה מוזיקלית: “כולה שרפנו פה את הבמה” (הופעה משוגעת), “שברנו את המקום”  (הופעה חזקה) “הבאנו עוד אלבום, יצאנו עם שלל” (הישג אמנותי)
"ישראלי קומפלט" מוגש ברגאיי – פופ עם מנגינה מתוקה־נוגה, שמספר סיפור זהות אישי שהוא בעצם סיפור הזהות הישראלית כולה. המוזיקה מייצרת אינטימיות משפחתית, כאילו השיר מושר בבית מול שולחן, שיר שאומר:השלם אינו חלקי־העדות. השלם הוא החוויה הישראלית עצמה. שיר בלי דרמה, בלי פילוסופיה כבדה, אלא פשוט  תיאור משפחה אוהבת. שיר של זהות, של חיבור, של אהבה לארץ לא כמדינה פוליטית אלא כבית מגוון.

השיר הטוב של האלבום "איזה מזל" עם רביד פלוטניק. נרטיב הנפתח בצליל אקוסטי מגיע בהיר ומזוקק לפני שחברים מהתקווה 6 ורביד פלוטניק מחליפים הילוך מסלואו לרגאיי פריך. זהו שיר אהבה מרחיב־לב, שמעמיד את האהבה כמעשה של חסד, טבע וגורל, למעשה –  שיר של הודיה, שמבקש לראות את החיבור הרגשי – לא רק כמשהו פרטי בין שני אנשים, אלא כחלק ממערך קוסמי־רוחני־טבעי. מוזיקלית – יש כאן איזון בין רצינות לקלילות כייפית. הלחן משדר רגיעה, ההפקה לא מנסה "לרגש בכוח", אלא נותנת לטקסט להוביל. החיבור בין התקווה 6 לרביד פלוטניק מביא מורכבות שיש בה אלמנטים של תוגה ושמחה. (אור) . השיר שמצליח להיות גם ישראלי מאוד וגם אוניברסלי ברוח הרגאיי הנושבת בגבו.  גם "באנו לעשות לכם שמח"  הוא סוג השירים המרימים של "התקווה"  על דרכי להקה עד להגעתה לבמה והגשמת חלום, המוזיקה קליטה (("הלב חולם ג'מייקה") , ולכן המסר הוא  האמא והאבא של המיינסטרים.
המסרים של "התקווה 6" לרוב עטופים באריזה קלילה נטולת ביקורת פוליטית. גם כשהם עוסקים בנושאים מורכבים, הם שומרים על טון אופטימי של הרבה אור בקצה המנהרה המקומית.
זה אלבום של הרבה רגעים כיפיים של להקת פופ־רגאיי קלילה ואנרגטית עם שירים שקופצים לראש, מחדירים בנחת אמירות על קולקטיב, כאלו שרואות את הטוב שבחיים, מלאות במסרים של תקווה נטו ובפופ  נעים וקולח.

צילום: מרוה שרון 

התקווה 6 ויהי אור עם מארק אליהו ואביב בכר אקוסטי

התקווה 6 פייסבוק