The Clearing של וולף אליס Wolf Alice הוא אלבום האולפן הרביעי של להקת הרוק האנגלית שמגיע ברגע של התגבשות עבור אחת הלהקות החדשניות והטעונות רגשית ביותר בבריטניה.
The Clearing, שהוקלט בלוס אנג'לס עם המפיק זוכה הגראמי גרג קורסטין, הוא מקבץ שירים מלאי לב, שנשמע כיצירה המעודנת ביותר של הלהקה עד כה. זהו אלבום פופ/רוק קלאסי שמרמז לשנות ה-70 תוך שהוא נשאר מושרש היטב בהווה.
אם פליטווד מק (Fleetwood Mac ) היו יוצרים אלבום חדש, הוא היה ככל הנראה מתקרב למהות רצף השירים הזה ברוח שנות השבעים.
באלבום האולפן הרביעי שלהםארבעת חברי הלהקה הלונדונית נמצאים ללא ספק בנקודה הלוהטת ביותר בה היו אי פעם, עם הזמרת אלי רוזל בראשם.
Thorns בפתח האלבום עוסק בהצגה עצמית: “I must be a narcissist… maybe I’m a masochist… to make a song and dance about it” — מודעות לכך שהיצירה היא גם גינוי עצמי וגם פרסונה שהיוצר מציג.
בליבתו, The Clearing הוא אלבום על הגעה – לא ליעד, אלא על תחושת הגעה לשלווה בתוך מסע. בין אם מדובר בחקירה עצמית בשיר Thorns, בנוסטלגיה של " Leaning Against The Wall, או באינטימיות הגולמית של Play It Out,. כל שיר ממפה נקודת דרך באבולוציה של הלהקה.
האלבום מתאר תחושת שחרור או רגע של בהירות — "the freeing feeling of finding a moment of peace and clarity" — יחד עם שילוב בין משחקיות לרצינות, בין אירוניה לדיבור ישיר. השירים מבטאים מעבר בין התחושות הסוערות של שנות העשרים לבין בהירות של שנות השלושים. האלבום נדמה כמקום שבו הלכלוך של העבר כבר התנקה, ויש אפשרות לשקול מחדש את הדרך הבאה
The Clearing מציג את וולף אליס כשהם עומדים על סף עידן חדש — עם קול אחיד, כתיבה פתוחה וכנה, ונוכחות רוק־פופ שנות ה־70 מחודשת ומחוזקתץ. אלבום מלא בהרהורים על זהות, אהבה, חברות, ואפשרות למצוא את עצמך בין הרעש והציפיות — עכשיו, ברגע הזה של בהירות.
זה מרגיש פחות כמו צעד קדימה ויותר כמו הגעה למטרה בהתהוות זמן רב זהו אלבום של פחות המצאה מחדש ויותר הכרה ביכולות המלאות של הלהקה: עזה אך שברירית, שובבה אך עמוקה. ניצחון של אמביציה ולב, כל אחד מהשירים מרגיש כמו התגלות מחדש. יחד, הם יוצרים דיוקן של להקה שצומחת למעמדה כאחד ההרכבים החיוניים ביותר בבריטניה.
