זקיר חוסיין, נגן הטבלה המפורסם ביותר בעולם ואחד משגריריה הבולטים של התרבות המוסיקלית ההודית, נפטר בגיל 73 בסאן פרנציסקו . הקריירה של חוסיין התפרשה על פני חמישה עשורים, במהלכם הוא זכה להערכה כנכס לאומי בהודו. נגינתו בטבלה (*) ניחנה באינטואיציה "על טבעית", שליטה ברזי המקצבים השונים, ויכולת אלתור חסרת גבולות.
חוסיין נחשב לאחד האדריכלים הראשיים של "מוסיקת העולם", מאז שיתופי הפעולה עם אומנים מתחומי הג'אז, הרוק, המוסיקה האתנית והקלאסית, ביניהם להקת "שאקטי" האגדית אותה יסד בשנות השבעים עם הגיטריסט ג'והן מקלפלין, ששוחזרה במסגרת ההרכב "זוכרים את שאקטי", שהופיע בפסטיבל ישראל.
בין השילובים הבולטים בקריירה המוסיקלית בת למעלה מ-45 שנה (קריירה שהחלה בגיל 12), אפשר להזכיר הקלטות והופעות עם ג'ורג' הריסון, איירטו מוריירה, ואן מוריסון, בילי קובהם, צ'רלס לויד, ביל לאסוול, מיקי הארט – נגן כלי ההקשה של ה-Grateful Dead, טיטו פואנטה, מתופפי הקודו מיפן, והצ'לן הנודע יו-יו מה. אלבום הסולו שלו Making Music, שראה אור ב-1986 בלייבל היוקרתי ECM, בו שיתף פעולה עם הסקסופוניסט הנורווגי יאן גרברק, ג'ון מקלפלין וגדול החלילנים ההודים הריפראסאד צ'אורסיה, זכה להצלחה אדירה ותואר כ-"אחד מאלבומי הפיוז'ן מזרח-מערב המוצלחים והמשפיעים ביותר שהוקלטו מעולם".
בין ההאכבים שהוביל – "Masters of Percussion" אליו קיבץ כמה מטובי נגני כלי ההקשה, המייצגים את המסורות המוסיקליות מצפון הודו ומדרומה, עם קשת רחבה של כלי הקשה הודים וגם נגיני כלים מלודיים – ראקש צ'אורסיה – אחיינו וממשיך דרכו של גדול החלילנים ההודים הריפראסאד צ'אורסיה, וגאנש רג'אגופלאן – מהבולטים בין נגני הכינור בדרום הודו.
מעבר להופעותיו, חוסיין זכה להערצה על תשוקתו ללמד תיפוף הודי, ולהפיץ הערכה לאמנות הזו. חוסיין אמר לא פעם שהמסע המוזיקלי שלו התחיל זמן קצר אחרי שנולד בבומביי. בראיונות הוא נזכר במסורת שבה אב לוחש תפילה לאוזנו של בנו שזה עתה נולד. במקום זאת, אביו בחר לשיר לו מקצבים. "אמא שלי הייתה מאוד נסערת ואמרה, 'למה אתה עושה את זה?' והוא אמר, 'כי זו התפילה שלי'", אמר חוסיין.
בשנת 2024, חוסיין הפך למוזיקאי הראשון מהודו שקיבל שלושה פרסי גראמי באותה שנה, אחרי ששאקטי זכה לפרס "אלבום מוסיקת העולם" הטוב ביותר. שיתוף הפעולה של חוסיין עם אדגר מאייר ובלה פלק בהשתתפות החלילן פקש צ'אורסיה (ראו קליפ) זכה ב"ביצוע מוסיקת העולם" הטוב ביותר ובאלבום האינסטרומנטלי העכשווי הטוב ביותר.
*** הטבלה נחשבת לאחד הכלים החשובים ביותר במוזיקה ההודית, והיא זוכה לפופולריות גם בעולם המערבי בזכות הצלילים העשירים והטכניקה הווירטואוזית של הנגנים. הטבלה (Tabla) היא כלי הקשה הודי מסורתי שמורכב משני תופים נפרדים, אחד לכל יד, ומשמש במוזיקה הקלאסית ההודית, כמו גם במוזיקה עכשווית ופולקלורית. שני התופים הם:
1. דאיאן (Dayan) – התוף הקטן יותר, מנגן ביד ימין (אצל ימניים). הוא עשוי לרוב מעץ ומשמיע צלילים גבוהים ומדויקים.
2. באיאן (Bayan) – התוף הגדול יותר, מנגן ביד שמאל. הוא עשוי בדרך כלל ממתכת (כמו נחושת או פליז) או חרס, ומשמיע צלילים נמוכים וגמישים.
• מבנה: שני התופים מכוסים בעור מתוח, עם עיגולים שחורים מיוחדים במרכז שנקראים “שי-היי” (Syahi), המסייעים להפיק צלילים עשירים וגוונים מגוונים.
• שיטת נגינה: הנגינה בטבלה כוללת שימוש באצבעות ובכף היד ליצירת מקצבים מורכבים ומדויקים. כל תנועה מפיקה צליל ייחודי.
• תפקיד: הטבלה משמשת ככלי ליווי לקול או לכלי נגינה סולו (כמו סיטאר או סרוד) וגם ככלי סולו בפני עצמו.
זאקיר חוסיין עם פקש צ'אורסיה
