היחיד המבואס. מקטר על  ש"העולם אכזר", קלישאה סתמית מאוד, שמעלה שאלה –  לאן פניו של המתלונן? "לחיות את השאלות",  להגיע לתובנה, ש"בסוף אתה הדרך  / לא צריך ת׳כתר, אתה מלך".  וגם – כל מצב הוא מצב שניתן לשנות וכל יום מתחיל מחדש. נו טוב, הכותבים לועסים תובנות נדושות ושחוקות.
האם המוסיקה תשפר? טדי נגוסה לקח את זה לראפ בטון נמוך, זחוח של דיבור שגרתי חסר ייחוד. איתמר ציגלר מעטר במוסיקה המתקשטת בצליל חליל. השיר נשמע יותר שאנטי רוגע מאשר שיר שמגיע ממקומות עמוקים חצובים בנשמה, השאיר אותי באווירה הזו, הגיע אבל לא חדר, לא חלחל. לא חלבי ולא בשרי.

טדי נגוסה עם איתמר ציגלר עם הרוח

לא נשאר מה לומר העולם כה אכזר/ איך הוא לא מרחם כאן על אף אחד
לא חבל לחפש אשמים / אין שום מקום להיות בו, חוץ מעצמי עכשיו
מחשבות הן בראש, הן יוצאות עכשיו/ אל תגיד לי מה מתאים או לא עכשיו
(שניקח את זה למעלה, עוד שלב?)
איתא על הביטים, אין עליו/ אין דבר בטוח זה בטוח/ רגע, לא בטוח
משאיר הכל פתוח, עם הרוח/ שתיקח אותי לאן שהיא תיקח
ככה זה בדרך, ככה זה בדרך כלל/ בסוף אתה לומד איך
בסוף אתה הדרך  / לא צריך ת׳כתר, אתה מלך.

מתוך ים המחשבות/ עולות התהיות/ לחיות את השאלות/ אני מוכן לנסות.
לא כדאי להשוות בין הדרך הזאת והזאת/ לכל דרך הדרך שלה לגלות
לפעמים לא מספיק לקוות / כל מצב הוא מצב שניתן לשנות
ההגה אצלי בידיים, עברתי תאוריה / עכשיו רק נשאר לעשות, אפשר לנסות
אפשר גם לסטות / מי קבע מה מותר מה אסור?/ מה אפור מה ברור?
לא משרטט את הקו, מצייר לי ציור/ כלום לא חקוק בסלע, כל יום מתחיל מחדש
עם כל המשקל על הגב, מרחף / אני כאן ועכשיו / להיות בסדר עם הכאוס מסביב 
לא עושה אותי אדיש/ אני רואה את כל הסבל שנגרם/ מרגיש את כל הצער נערם, את הזעם, את הדם
מסתכל פנימה, מנער אבק אני קם/ ממשיך עם זה קדימה / איך כל זה מציף אותי כל פעם.

מתוך ים המחשבות/ עולות התהיות/ לחיות את השאלות/ אני מוכן לנסות.

טדי נגוסה פייסבוק