לפני שהגעתי למרכז המוסיקה ביפו לשמוע את נגן הג'אז, טד רוזנטל, האזנתי לאחד האלבומים הבולטים שלו – Impromptu – עיבודים של יצירות קלאסיות לג'אז. נראה שפסנתרני ג'אז בעלי הכשרה קלאסית מחזיקים בארגז כלים גדול מנגנים שאין להם המיומנות הזו, והם מסוגלים לאלתר במערכים הרמוניים מורכבים במיוחד. רוזנטל, בעל השכלה מוזיקלית רחבה ( מורה בג'וליארד, בבית הספר למוזיקה במנהטן ובאוניברסיטת ניו סקול) ביצע גם ג'אז וגם מוזיקה קלאסית וניגן עם תזמורות סימפוניות ולהקות ג'אז, כמו זו של ארט פארמר, גרי מאליגן, ג'ון פאדיס ופיל וודס. הוא הוביל שלישיות ג'אז שונות.
הוא מייחד את עצמו כפסנתרן ג'אז מוביל באמצעות שילוב של בקיאות טכנית יוצאת דופן, מיזוג חדשני של אלמנטים קלאסיים וג'אזים. הקריירה שלו הונעה במיוחד על ידי הזכייה בתחרות הפסנתר הבינלאומית לג'אז של Thelonious Monk ב-1988,שביססה אותו כדמות בולטת בקהילת הג'אז.
רוזנטל (66), שהופיע בישראל לאחרונה ב-2022 (במועדון גרי בת"א) הוביל הפעם שני סטים. הראשון הוקדש לשלישיות ג'אז – The Art of the Trio עיבודים מיוחדים לטריו פסנתר של לחנים משיאי אומנות טריו הפסנתר בג'אז – ת'לוניוס מונק, ביל אוונס ועוד. בשלישייה הזו ניגנו איתו אלון ניר בקונטרבס ושי זלמן – תופים.
שלישיות ג’אז הן הרכבים מוזיקליים קטנים ופופולריים בז’אנר הג’אז, בהרכב הנפוץ ביותר של פסנתר, קונטרבס ותופים. בניגוד להרכבים גדולים יותר, בשלישייה כל נגן מקבל חופש מוזיקלי רב יותר, והנגנים מייצרים שיחה אינטראקטיבית ומאולתרת ביניהם. בהיעדר כלי מלודי נוסף, הכלים ההרמוניים, כמו הפסנתר, יכולים לעצב את האקורדים באופן חופשי יותר. המתופף והבסיסט משחקים תפקיד מפתח ביצירת תחושת תנועה, גרוב וגיוון קצבי.
רוזנטל ידוע בגישתו היצירתית לסטנדרטים. מרבית אלבומיו משלבים סטנדרטים ועיבודים לנושאים קלאסיים ויצירות מקוריות. השלישייה הציעה חווית האזנה מופלאה. בקשר ההרמוני בין הנגנים, וזה יכול לקרות רק בג'אז, כשנגנים ישראלים מסתנכרנים כל-כך מהר עם נגנים שנחתו רק יומיים לפני ההופעה.
בסט השני: לשלישיית טד רוזנטל נוסף נגן הסקסופון יהונתן כהן בתוכנית שנקראת High Standards, כשם אלבומו החדש. הרביעייה ניגנה עיבודים מיוחדים, שכתב רוזנטל לסטנדרטים אהובים ומוכרים.
המונחים "סטנדרט" ו"סטנדרט ג'אז" מתייחסים לרוב ליצירות ג'אז פופולריות. חיפוש מהיר באינטרנט מגלה, כי ההגדרות שונות באופן משמעותי. לפי השוואת ההגדרות במספר מילונים וחוקרי מוזיקה, אפשר לקבוע כי "סטנדרט ג'אז" הוא יצירה בעלת ביקוש מתמשך ברפרטואר מוסיקלי, ומשמש בדרך כלל כבסיס לאלתורי ג'אז. לפעמים המונח "סטנדרט ג'אז" משמש לציון יצירה שהפכה לכזו.
ברור שרוב "סטנדרטי הג'אז" לא היו במקור יצירות ג 'אז. כאשר מו"לים למוזיקה השתמשו המונח "סטנדרט ג'אז" הם כמעט תמיד התייחסו ליצירות המשמשות כבסיס לעיבודי ג'אז או אלתורים, בין אם הם נכתבו על ידי מלחין ג'אז ובין אם לאו.
התוספת של יהונתן כהן בסקסופון ובחליל העניקה למופע הסטנדרטים צבע חיוני, עם גוון הצליל הייחודי שלו, וסיפקה אופי מובהק לכל ביצוע, החל מצליל רך ומלודי ועד נגינה נמרצת ומלאת תשוקה.
בגדול – השילוב הייחודי של שליטה טכנית, מיזוג חדשני של ז'אנרים, שיתופי פעולה מעולים חברו לערב ג'אז מיינסטרים ליגת על.
צילומי סטילס: מרגלית חרסונסקי
First set (trio)
1. Let’s Cool One
2. Parisian Thoroughfare
3. Turn out the Stars
4. Gone With the Wind
5. I Loves You Porgy
From Dear Erich (by Rosenthal)
6. Always Believe
7. You Make me Laugh
8. Round Midnight (solo) + Well You Needn’t
9. Encore- Schmatta Rag ((by Rosenthal)
Second set (quartet)
1. In a mellow tone
2. It’s all right with me
3. Skylark
4. S’Wonderful
5. Everything Happens to Me
6. It Could Happen to You
7. To Life (לחיים
8. Lover Man
9. Cup Bearers
10. Encore- Gershwin Prelude/Blues
