טל גורדון ועמר טייאר מפעילים מעבדה על שירים שהם נכסי צאן ברזל. האם יש להחליף את השירים  הישנים, העתיקים, בגרסאות חדשות, מודרניות? "קרב יום" הוא מסוג הפיוטים שלא הייתי מתקרב אליו בפרויקט שנועד לחדש שירים ישנים. אבל הנה הפתעה שאומרת – חשיבה מחוץ לקופסה: לפי העיבוד ל"קרב יום" – קורים  כאן דברים טובים. השיר, למעשה החלק המסיים הלקוח מתוך הפיוט העתיק "ויהי בחצות הלילה", שחיבר יניי, פייטן ישראלי מהמאה החמישית לספירה, זוכה לחידוש מפתיע ש"מתחשב" בביצוע העתיק של חנה רובינא משנות החמישים ומסמפל את קולה לצד זה של טל גורדון. טייאר וגורדון העניקו לשיר מעטפת שמשלבת צלילים ומקצבים חדשניים לקאבר בעל ערכים מוספים יפים. קולה העמוק במבטא הרוסי של חנה רובינא מתמזג להפקה בצורה אינטגרטיבית. השיר הזה מצטרף לקאברים המצוינים של "ערב עירוני" (נתן אלתרמן-יוני רכטר), "בצהרי היום" (מאיר אריאל – דויד ברוזה) ו"אני לא מאמינה" (שמרית אור – קובי אשרת)

קָרֵב יוֹם, קָרֵב יוֹם
אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה
רָם הוֹדַע, הוֹדַע, הוֹדַע
כִּי לְךָ יוֹם אַף לְךָ לַיְלָה.

שׁוֹמְרִים הַפְקֵד, הַפְקֵד לְעִירְךָ
כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה
תָּאִיר, תָּאִיר, תָּאִיר, תָּאִיר
כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה

חנה רובינא – קרב יום