האלבום הרביעי של טרוי סיוון, "She's the Best" מסמן פרק חדש ובוגר יותר בקריירה של טרוי סיוון. בעוד שהאלבום הקודם שלו (Something to Give Each Other) כוון היישר אל השיא האופוריות והאנרגיה של רחבות הריקודים, האלבום הנוכחי מתואר לא פעם כ"שלאחר האורות הנדלקים" (The Comedown) – הוא עוסק במה שקורה כשנשארים עם הבדידות, החיפוש העצמי והרגעים המורכבים יותר של חיי הלילה והנעורים.
האלבום נולד מתוך התקופה שבה סיוון הופיע והסתובב בסצנות המועדונים, ומצליח לשקף את הדיסוננס שבין מסיבות אינסופיות לבין תחושת ריקנות ובדידות עמוקה שקשה להתעלם ממנה.
אחדים משיריםאלבום (ובראשם שיר הנושא) בנויים כתמונות-מצב ויזואליות וציוריות מאוד של דמויות בוהמיות, נשים חזקות, עצמאיות ולעיתים מחוספסות, שחיות את השוליים העירוניים בלי לבקש אישราช מאיש.
סיוון לא מכוון ללהיטי טיקטוק מיידיים, אלא מעדיף עומק, אמביציה אסתטית וחיבור ארוך-טווח של המאזין ליצירה כולה – על העליות והמורדות שבה.
הוא מפגין צדדים מגוונים ונועזים מתמיד, כשהוא נע בין פופ אלטרנטיבי , האוס, ג'אז, אלקטרו-קלאש, ואלמנטים של טריפ-הופ וספוקן-וורד. ההפקה נעשתה בשיתוף פעולה עם יוצרים ומפיקים מהשורה הראשונה כמו ג'ק אנטונוף, ג'ורג' דניאל (מלהקת The 1975), פיניאס ועוד. שיתופים אלה מעניקים לאלבום סאונד מלוכלך בקצוות, עשיר בשכבות אלקטרוניות. האךבום מגוון במצבי רוח עמוקים, היפנוטיים וחושניים, שבהם השירה של סיוון מרגישה אינטימית מאוד, לעיתים כמעט לוחשת, עד שהיא מתפרצת לשיאים קצביים חזקים.
אלבום שלא הולך בתלם המסחרי הצפוי, אלא מבסס את מעמדו כאמן פופ ייחודי, נועז ובלתי מתפשר. לא האלבום המיידי או המכוון לקהל הרחב ביותר של סיוון, אך בהחלט יוצר אווירה שובת לב ומסקרנת עם שירים קליטים המלאים במילים המשתוקקות בעדינות ליציבות ולשקט ביתי
טרוי סיוון She's The Best
