בואו נשתתף בצער אמונתו של יגל אושרי. הוא הוא מאמין בכל רמ"ח אבריו – מדוע העצבות הזו שמתנגנת בקולו ובמוסיקה של השיר? אפשר גם לומר בלי ציניות אשרי המאמין אחרי האסון שעבר עלינו. לפי  השיר כל הטוב עוד לפנינו, והוא ינצח. אמונה עיוורת – זה להאמין בלי להבין? ומי קדם למי השכל או האמונה?
המאמין יגיד לך: לאמונה אין היגיון. האמונה מקדימה את השכל וההיגיון והיא גם מבטלת אותם. יש שיגרסו שהאמונה איננה מנוגדת לשכל אלא מהווה את אחת מאפשרויותיו. ליתר דיוק מדובר במצב יסודי של ההכרה האנושית, המתייחסת למציאות בהקשר של מחסור בידיעה מסוימת.  יגל אושר לא חוקר אמונה. הוא מבקש לעצום עיניים, ללכת עם הלב, בלי לחשוב למה, פשוט לנשום את זה.
החילוני המוחלט, האפיקורוס ירימו גבה, המאמין יגלגל עיניים לשמים.
יגל אושרי לקח את הלהאמין שלו לסלואו צמוד נוגה, טון רחום וחנון.  הוא מאמין, והוא ככל הנראה מאושר באמונתו הנוגה. מנגינה יפה, טון שמזכיר את חנן בן ארי, עוצמה פנימית שעוברת מחדרי הלב את מיתרי הקול.

יגל אושרי להאמין

בלי לשאול למה / בלי לדעת איך/ פשוט לסמוך על זה
בלי לדעת כמה / זמן זה ימשך/ בלי להיות גאון
בלי להסתבך/ פשוט לזרום עם זה
לתפוס חזק ברוח/ ולא להיסחף
זה נקרא להאמין/ כשהכל נשרף בפנים/ גם כשהלב עצוב לחתיכות 
אתה יודע/ הוא חוצה איתך ימים
וכשתלחש לו אלוהים/ בסוף כל יום הוא מתעורר בך
אז מה אתה בורח?
בלי לחשוב למה / בלי להשתייך/ פשוט לבחור בזה
בלי לשמור כעס/ בלי להאשים/ פשוט לנשום את זה
אם יש בך פחד/ הוא שם תמיד שומר
בית / יש לנו שמיים/ אולי רק לבינתיים
נרים תראש למעלה/ יש גם אור בלילה
לעצום עיניים/ ללכת עם הלב