מישהו דואג לה שם למעלה, שרה יהודית רביץ. זהו אחד משיריה הראשונים הכי מזוהים איתה, וזוהי רביץ הלירית ששרה בטון נוגה, בערגה כבושה על ההמתנה לאור בנתיבי אבק וזמן, על הפגישה שתתרחש בתום הרבה ימים ולילות. על הדרכים שלא מצליחות להיפגש עכשיו, למרות תחושת הקרבה העכשווית. לחן, טקסט וטון שמשלימים זה את זה ליצירה שמחלחלת אל מתחת לעור ועושה אותו ברווזי.
"מישהו, מישהו דואג/ דואג לי שם למעלה/ בא והדליק כמה כוכבים/ והם נופלים אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות/ יום ולילה לאורכן/ עייפים ורעבים ומחכים לאות
בנתיבי אבק וזמן/אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות/נפגש בתום ימים רבים/בתום הרבה לילות/
אני יודעת שאתה קרב עכשיו/ אביב חלף, קיץ נאסף והגשם שב"
**** אהוד מנור סיפר שאת השיר כתב לזכר אביו, ישראל וינר, שנפטר כשאהוד היה בן 15. "מישהו דואג לי שם למעלה…"
מתי כספי – מישהו
יהודית רביץ – מישהו
